4356. התובע כתב בתצהירו האמור, כי הנתבעת לא פתחה לו תיק רפואי, כאשר היה כלוא אצלה. הוא ביקש פעמים רבות לראות רופא, אך הוא ביקר אצל רופא ארבע פעמים בלבד, לאורך כל תקופת המעצר (תשעה חודשים, מיום 30.6.01 ועד 1.4.02).
4357. עוד הוסיף התובע בתצהיר הנ"ל, כי הוא לא ראה בעת כליאתו שופט או אדם אחר, שבסמכותו היה להאריך את מעצרו. כמו כן, הוא לא קיבל מהרש"פ מסמך המפרט את האישומים, שהאשימו אותו.
סא.4 עדות התובע, מיום 20.11.2014
4358. עדות התובע נשמעה בבית המשפט, ביום 20.11.14 (עמ' 1402 ואילך לפרוטוקול). בעדותו אמר התובע כי הוא נולד בחברון, ולאחר מכן עבר לישראל (הוא אינו זוכר מתי בדיוק).
4359. עוד סיפר התובע, כי עצרו אותו בשנת 2001, וכי שחררו אותו בשנת 2002. בסך הכל הוא היה עצור תשעה חודשים בכלא חברון (התובע לא זכר תאריכים מדויקים).
4360. התובע הסביר בעדותו, כי רק בתצהירים הוא ציין תאריכים מדויקים, שלא מזיכרונו, אלא מפני שהסתמך על מכתב של הצלב האדום.
4361. התובע איננו זוכר את האיש שעשה לו את הנזק ברגל, ומתי.
--- סוף עמוד 295 ---
4362. ביחס למעצר, העיד התובע, כי הוא נעצר מאזור זיף (הממוקם באזור C שבנפת חברון). ביום מעצרו, ירדו אנשים משני רכבים עם קלאצ'ניקוב. כאשר נעצר, היה התובע לבדו, בדרך, ברכב שלו. הוא הורד מהרכב שלו, הועבר לרכב אחר, השייך לרשות הפלסטינית, ואנשי הרשות עצמם נסעו ברכב שלו. לאחר מכן, הוציאו אותו אנשי הרש"פ מהרכב שלהם, וקשרו אותו בשירותים. מן החלון בשירותים הוא ראה שהם החלו להרוס, בכוונה, את הרכב שלו.
4363. פרטי קורות מהלך מעצרו היו אלה: עצרו אותו בזיף; לקחו אותו ליאטה; אחר כך, העבירו אותו לארבעה ימים לדהריה; ואחר כך, בערך שמונה חודשים ועשרה ימים, היה בחברון, עד השחרור. הוא מודע לתקופת מעצרו, כי מנהל המודיעין אמר לו שהיה אצלם שמונה חודשים ועשרה ימים. באותו יום הוא שילם את הסכום של 160,000 דולר שוחד, וסמוך לאחר מכן, הוא שוחרר.
4364. התובע העיד כי טרם מעצרו, הוא מעולם לא היה מבוקש אצל הרש"פ.
4365. הילדים שלו, כשבאו לבקר אותו בכלא, ראו את הגוף שלו, והם יודעים מה עבר עליו, אבל לא את הכל. לאשתו, לא סיפר התובע דבר
4366. התובע הראה לבית המשפט סימנים על גופו: צלקת בזרוע שמאל – ואמר שזה עקב כיבוי סיגריות על זרועו; וצלקת כתוצאה מכוויה, שנגרמה לו ברגל ימין, בין הברך לקרסול; וכך גם ברגל שמאל.