4367. טענתה של הרשות הפלסטינית כלפי התובע הייתה, שהוא משתף פעולה עם ישראל. התובע נשאל בעדותו, אם הודה בכך, וענה, שהוא לא הודה מרצונו החופשי, בטענות שהופנו כלפיו, אלא שחתם שתי חתימות על הניירת, בזמן שהיה מכוסה בשקית, בלי לדעת על מה חתם.
4368. התובע העיד כי תאופיק טיראווי ביקש ממשפחתו שוחד. טיראווי הנ"ל היה מנהל המודיעין, באותה תקופה.
התובע העיד, כי כאשר היה בכלא, התפרסמה כתבה אודות השוחד שהתבקש ממנו, בעיתון אל קודס.
--- סוף עמוד 296 ---
מנהל הבנק שלו הגיע לכלא, ושילם את הכסף לג'עברי (התובע לא זכר את הסכום המדויק האחרון ששולם (לאחר ששולמו 100,000$), האם מדובר היה ב-65 או ב-56 אלף דולר. עד היום, יש לו חובות לבנק, בגלל השוחד ששולם לטיראווי.
התובע חשש לספר עם מי עשו בני משפחתו את המו"מ על השוחד, ולכן אמר רק, כי בסופו של דבר תאופיק טיראווי קיבל מאה אלף דולר והעוזר שלו, אדם בשם ג'עברי, קיבל 56 או 65 אלף דולר.
התובע עצמו לא נפגש עם תאופיק טיראווי, אלא עם העוזר שלו – ג'עברי, ועם מנהל הבנק. ג'עברי נתן לו לדבר בטלפון עם מנהל הבנק, כדי להביא את הכסף, ולשלם להם. מנהל הבנק הגיע לכלא עם מזוודה עם כסף. התובע הסביר, כי לא הביא את מנהל הבנק להעיד, שכן מנהל הבנק מאוים על ידי הרש"פ.
4369. התובע הסביר בעדותו, כי הרש"פ עצרה אותו בגלל שלטשו עיניים על כספו. הוא הדגים את סדר הגודל של רכושו, כאשר אמר כי הסכום הכי גבוה שהיה בחשבון הבנק שלו, היה 15 מיליון דינרים ירדניים (מקביל ליותר מעשרים מיליון דולר).
4370. התובע סיפר בעדותו על תביעות שהגיש בבית משפט ברמאללה, על גניבות מהמחצבה, כאשר היה בכלא, והן נדחו. לדבריו, מי שסגר את המפעלים ואת המחצבות שברשותו, הייתה הרש"פ. כך, לדוגמא, היה לו מפעל בבית לחם, שלא הצליח למכרו, משום שבכל פעם שהגיע קונה, הייתה הרשות עוצרת אותו. כך קרה כמה פעמים, עד שאנשים פחדו להגיע. סופו של המפעל היה, שהוא נגנב, והרשות פירקה אותו.
4371. התובע הבהיר בעדותו, כי בעמ' 6 לתצהירו (ת/602) כתב שהשמועות והכרוזים שהפיצו עליו אנשי המודיעין היו שקר, ונועדו כדי ללכלך את שמו ואת שם משפחתו. בין היתר, המודיעין הפלילי ופת"ח, היו הגופים שחתמו על הכרוזים, כנגדו.
4372. התובע חזר ואמר בעדותו, כי עצרו אותו רק בגלל כספו, ובשל כך הוא עונה על ידם.
עוד אמר התובע, כי הצלב האדום היה מודע לעינויים שעבר. הוא עצמו סיפר להם על העינויים, והם אמרו לו שהם לא יכולים לעשות כלום.