4664. כך הצהיר התובע, בעמ' 1 לתצהירו מיום 14.2.12:
"באו אלי מהרשות הפלסטיני ועצרו אותי. אחרי החקירה לא לקחו אותי לבית משפט. אף פעם לא לקחו אותי לבית משפט, ולא נתנו לי שום נייר, שמתברר מה רצו ממני. כל הזמן אמרו לי, שאתה עובד עם השב"כ הישראלי, מי גייס אותך למשטרת ישראל? השב"כ? ואיך הגעת לדרגת סמל?
... אני לא זוכר את עצמי רק בבית החולים בג'נין בחדר מיון. כל הזמן הייתה עלי שמיכה, שלא אברח. כל הזמן נכנסו אלי לחדר, ואמרו לי: 'אתה צריך למות בגלל שאתה עובד עם השב"כ הישראלי'".
--- סוף עמוד 355 ---
4665. בעדותו, תיאר התובע את עילת מעצרו, על פי הבנתו במועד המעצר (עמ' 1217, לפרוטוקול מיום 11.5.14):
"ש. נכנסו הבייתה אמרו לך אתה עצור?
ת. כן.
ש. שאלת על מה?
ת. כן. אמרו שעבדתי עם השב"כ הישראלי, ומי גייס אותי.
ש. זה היה בבית כשבאו לעצור אותך?
ת. הם שמו אותי באוטו שלהם. שאלתי: מה הבעיה. אמרו: שעבדתי בשב"כ הישראלי. ושאלו: מי גייס אותי למשטרת ישראל. מציג תמונה שלי עם מדי משטרת ישראל. מציג תמונה. התחלתי במשטרה בשנת 83, ועזבתי בשנת 90. נעצרתי בסוף 2001 ואז חקרו אולי על זה שהייתי במשטרה.
ש. למה עזבת את משטרת ישראל ב- 90?
ת. כי לא רצו שנשאר במשטרה והיו לי הרבה איומים.
ש. מי איים עליך?
ת. האנשים של האינתיפאדה, המנהיגות המאוחדת. אז עזבתי.
ש. ב- 90, שלוש שנים אחרי?
ת. כן.
ש. לא עזבת כי היו לך בעיות במשטרה?
--- סוף עמוד 356 ---
ת. לא".
4666. וכך העיד התובע, בעמ' 1218, לפרוטוקול מיום 11.5.14:
"ש. כמה אנשים עצרו אותך בבית?
ת. ארבעה.
ש. איך קראו להם?
ת. לא יודע. לא זוכר שמות.
ש. הציגו את עצמם?
ת. לא יודע, לא הזכירו את השמות שלהם.
ש. בדרך לא דברו אחד עם השני?
ת. לא. כל הזמן אמרו לי שאני משת"פ עם ישראל".
4667. הלכה היא, כי הימנעות מחקירה נגדית בעניין מהותי, מעידה כי העניין אינו שנוי במחלוקת.
4668. כאשר ויתרה הנתבעת, מרצונה, על חקירה נגדית של התובע, בעניין האישומים הפליליים שנטענו כנגדו, הדעת נותנת שיש לראותה כמי שאינו חולק על גרסת התובע (ולא כל שכן שהתובע נחקר אודות האישומים כנגדו, אלא ששאלה בדבר האפשרות לאישום פלילי, במובחן מאישום בדבר שיתוף פעולה, לא עלה כלל בחקירתו).
4669. "השכל הישר וניסיון החיים מורים אותנו כי הימנעות מחקירה נגדית נובעת ככלל מחשש פן יסובך הנאשם עוד יותר על ידיה. מכל מקום, הימור נוטל עליו לא אחת נאשם הנמנע מחקירה נגדית של עד מרכזי, ומשול הדבר בהיקש להימנעות הנאשם