"כל התצהירים שאני כתבתי אותם, לא כתבתי את זה מהזיכרון שלי. אני כתבתי אותם על סמך הנתונים שישנם בביטחון המסכל. יש כאלה חלק מהם שיש להם תיקים שלמים. מצאנו אותם במקומות שלא נהרסו, ויש כאלה שלא קבלנו את התיק בשום מקום. רק קבלנו חלק מן הנתונים, שהוא היה עצור, ואנחנו לא הכחשנו אם מישהו היה עצור או לא עצור".
4676. מסמך, המפרט את אופי האישום הפלילי כנגד התובע הנוכחי, לא הובא בפניי.
4677. מחמת כן, המשקל הראייתי של דברי העד נמוך מן המשקל הראייתי של דברי התובע, בעדותו.
4678. לכן, דבריו של התובע – בהעדר חקירה נגדית לעניין אישומו באישום פלילי – מתקבלים כלשונם.
4679. ההנחה העובדתית תהיה, אפוא, כי עילת המעצר של התובע הייתה כי הוא עבד עם השב"כ הישראלי (כדבריו, בעמ' 1 לתצהירו מיום 05.12.2004, ובעמ' 1 לתצהירו, מיום 14.2.12).
4680. אישום בדבר פעילות עם השב"כ הישראלי, נדון כבר לעיל בפרק סב.2.1.6. שם הועלתה השאלה, האם עבירה של סיוע או מסירת מידע למודיעין הישראלי מהוה עבירה ביטחונית בסמכות שיפוט ישראלית, כאשר היא מתבצעת בשטח A, ושם
--- סוף עמוד 361 ---
קבעתי, כי על פי סעיף 10(ו) לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), תש"ע-2009, סמכות השיפוט נתונה למדינת ישראל, גם בשטח A לגבי עבירות שנועדו "לפגוע בביטחון האזור", כאשר בגדר זה נכנסים גם מעשיהם של מי שפעל להפסקת או לצמצום פעילותם של גורמי טרור, על אף שאין כוונתם לפגוע בביטחון האזור אלא להועיל לו.
4681. התיבה "לפגוע בביטחון האזור" מוגדרת על פי רשימת העבירות המנויות כעבירות ביטחון בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), תש"ע-2009, או שהיא עבירת אלימות המלווה במניע ביטחוני (לאומני) מצד המבצע.
4682. מענה לשאלה, המופנית לאדם, על ידי המודיעין הישראלי או צה"ל, כאשר אדם מתבקש לכך מפורשות, הינו חובת תושבי האזור (כולל שטח A), על פי סעיף 223(א) לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009, ופעמים שאף קמה החובה מכוח סעיף 261 לאותו הצו, העוסק במניעת עבירה, שעונשה המרבי הוא 3 שנות מאסר (ופעילות טרור בכלל זה). כזכור, עבירה על הוראות סעיפים אלו, היא עבירה ביטחונית מובהקת, באשר הן מצויות בין העברות המנויות בתוספת השלישית לאותו החוק.
4683. עוד קבעתי, כי סמכות השיפוט בגין "עבירות" של מסירת מידע למודיעין הישראלי, נותרה בידיה של מדינת ישראל, הן כאשר מדובר באישום כלפי אדם אשר סייע למודיעין הישראלי, והן כאשר מדובר באדם אשר טפלו עליו עלילת שווא, באותה עילה.