4684. כמו כן נקבע שם, כי הסמכות לדון בפגיעה בפלסטינים, כאשר היא נעשית על רקע חשד לשיתוף פעולה עם ישראל, אף היא נתונה לסמכות שיפוט של ישראל (ע"פ 3511/90 מדינת ישראל נ' מחמד ג'מיל עניזאן, פ"ד מו(3) 781 (1992)), וכן ראה פיסקאות
775-778 וגם פרק יט. 9 לעיל.
4685. עילת המעצר של התובע הייתה, איפוא, עילת מעצר שבסמכות השיפוט של מדינת ישראל.
--- סוף עמוד 362 ---
4686. על כן, הנתבעת חבה בנזיקין בגין מעצרו הבלתי חוקי של תובע זה.
4687. בהעדר אישור מאת הצלב האדום אודות תקופת מעצרו של התובע, מוטל עלי לקבוע את אורכה של תקופת המעצר הבלתי חוקי, וזאת על פי הראיות שהביאו הצדדים בעניין זה.
סג.4.8 אורך תקופת מעצרו של התובע
4688. גירסת התובע הייתה כי הוא נעצר לתקופה שבין 20 ל-30 יום. הוא חזר על גרסתו באופנים שונים.
4689. בעמ' 6 לתצהירו, מיום 16.7.08, כתב התובע:
"נעצרתי בשנת 2001, בבית החולים בג'נין הייתי עשרה ימים, לפני זה היו העינויים הקשים, לא זוכר כמה ימים, אני חושב שזה היה פחות מ- 30 יום. חלק מהזמן הייתי בלי הכרה".
4690. כך גם העיד התובע, בעמ' 1218 לפרוטוקול מיום 11.5.14:
"ש. כמה זמן היית עצור?
ת. בין 20 ל-30 יום. משהו כזה. לא זוכר בדיוק.
ש. עו"ד קורנוויץ לקח אותך לראות רופאים, מנשה כהן וברודצקי. אתה זוכר את זה?
ת. אני יודע שלקח אותי לרופאים, לא זוכר שמות שלהם.
ש. אחד מהם כתב שאמרת שהיית עצור כמה חודשים.
ת. מי זה? אני לא זוכר.
--- סוף עמוד 363 ---
ש. יכול להיות שסיפרת דברים לא מדויקים?
ת. אולי לא הבין אותי בעברית, אני לא זוכר.
ש. אחרי שהיית במעצר בין 20-30 יום חזרת הביתה?
ת. חזרתי דרך בית חולים. שחררו אותי ואמרו לי שהם צריכים אותי עוד פעם".
4691. ובעמ' 1220 לפרוטוקול בהמשך עדותו, אמר התובע, כדלקמן:
"ש. כמה פעמים העבירו אותך תאים? היית כל ה- 20-30 יום באותו תא?
ת. כן.
ש. כתבת שהתעוררת בבית חולים בג'נין בחדר מיון. יש בית חולים אחד בג'נין?
ת. כן.
ש. כמה זמן היית שם?
ת. כמעט עשרה ימים".
4692. הנתבעת, מצידה, לא הציגה כל תאריך לשחרורו של התובע.
4693. ההנחה העובדתית תתבסס, איפוא, על דבריו של התובע. אולם, היות והתובע עצמו העיד כי הוא אינו זוכר את מספרם המדויק של ימי מאסרו, וכי שהה תקופה נוספת – שאף את ארכה איננו זוכר – בבית החולים, הרי שאעמיד את ימי מאסרו על 25 יום ולא יותר.
--- סוף עמוד 364 ---
4694. הנתבעת תחוב בגין מעצר שלא כדין (כליאת שווא) של התובע בו הודתה, לתקופה של 25 יום, שהתבצע בסופה של שנת 2001.