פסקי דין

תא (י-ם) 5074/03 תא (י-ם) 5074-03 ע.ג. ו-17 אח' נ' הרשות הפלסטינית - חלק 876

16 יולי 2017
הדפסה

4797. יצוין, כי לתוצאה זהה ניתן להגיע, גם בשל העבירה הנוספת שיוחסה לתובע בדבר מסירת מידע לשב"כ הישראלי (עבירה על סעיף 223(א) לצו בדבר הוראות ביטחון).

4798. עבירה זו הוזכרה פעמים מספר בעבר, ככזו שאיננה בסמכות השיפוט של הרשות הפלסטינית, מפני שתפקוד תקין של כלל הגופים העוסקים בשמירה על ביטחון הציבור באזור (דהיינו: המודיעין הישראלי, צה"ל או המשטרה הישראלית) הינם בכלל גופים המספקים שירותים חיוניים בהקשר זה.

4799. כשם שמעשה אקטיבי למניעת פעולותיהם הגופים הנ"ל המספקים שירותים חיוניים, מהווה עבירה ביטחונית, בשל אחריותה הביטחונית של מדינת ישראל, כך גם מעשה אקטיבי הנעשה לשם קיום תקין של אותם הגופים, הינו בסמכות שיפוט ישראלית.

4800. למעלה מן הצורך, אזכיר, כי מענה לדרישותיהם של הגופים המפורטים לעיל, ובמיוחד כאשר מדובר בסיוע למניעת פעילות טרור כזו או אחרת, מתחייב גם על פי סעיף 261 לאותו הצו (ראה גם הדיון לעיל בתת פרק יז. 10. 2. 2).

4801. אשר על כן, בהסתמך על עילת מעצרו של התובע כפי שהוצגה בפניי בראיות הצדדים, אני קובע כי מעצרו של התובע נעשה בהעדר סמכות ובחוסר חוקיות, וכי לבית המשפט הישראלי סמכות לחייב את הרש"פ בנזיקין בגינו.

4802. מסקנתי היא, כי הנתבעת חייבת בגין מעצרו הנטען של התובע. אקבע, כעת, את תקופת המעצר, אשר תחויב בו הנתבעת;

סד.4.9 תקופת המעצר

4803. תחילתו של המעצר, לפי גרסת התובע, הייתה ביום בו נהרג אותו אדם בשם סאלח דרווזי.

--- סוף עמוד 27 ---

הנתבעת, מצידה, נקבה ביום 25.7.01, ולא בכדי. ביום 25.7.01, פרסם צה"ל כי הוא פגע ברכבו של סאלח דרווזי, וגרם למותו.

מראיות אלו עולה כי יום מעצרו של התובע היה, ללא ספק, 25.7.01, וכך אני קובע.

4804. לגבי מועד שחרורו אמר התובע: "ב- 9.3.2002 המטוסים של ישראל הפגיזו בין השעות 04:30 – 05:00 בבוקר את בית המעצר והביטחון והמודיעין הפלסטיני והמודיעין הצבאי, אני הייתי אצל המודיעין הצבאי והפגיזו את הכלא וכל העצורים ברחו (עמ' 102 לפרוטוקול מיום 30.6.11)".

4805. הנתבעת הסכימה כי שחרורו של התובע היה על ידי צה"ל, אך היא לא ציינה את מועדי השחרור המדויקים. בעניין זה אסתמך על התאריך המדויק בו נקב התובע.

4806. הקביעה העובדתית תהיה, איפוא , כי תקופת הכליאה של התובע החלה ביום 25.7.01, והסתיימה ביום 9 מרס 2002.

4807. בגין תקופת כליאה זו – מיום 25.7.01 ועד 9.3.02 קם חיובה של הנתבעת בנזיקין כלפי התובע, בעוולה של כליאת שווא.

עמוד הקודם1...875876
877...1010עמוד הבא