חוות הדעת סותרות זו את זו.
4892. התובע לא הגיש אישור הצלב האדום על תקופת כליאתו, ולא הביא כל ראיה נוספת בנוגע למעצרו (עמ' 1263 לפרוטוקול). התובע אישר כי משפחתו הייתה מבקרת אותו, במהלך המעצר (עמ' 1265).
סה.9 תשובת התובע לטענות הנתבעת
4893. עו"ד קורנוויץ, ב"כ התובע טען, בסיכומיו, כי הנתבעת לא העידה איש מבין אנשיה שעסקו בתובע, כדי לסתור את עדותו, ואין לכך כל הסבר בסיכומיה.
4894. ביחס לתובע, היו שני אירועים מרכזיים בעת כליאתו ועינויו: האירוע הראשון, הוא אובדן יכולת הדיבור (לגביהם הובאו עדויותיהם של אשת התובע ושל מר פ.צ.); אירוע שני הוא "הליך משפטי" בו שפטה הנתבעת את התובע למוות ביריה.
--- סוף עמוד 43 ---
לטענת פרקליטו של התובע, מדובר בשני אירועים שקל היה לנתבעת להביא עדים, שיוכלו לסתור אותם, אך היא נמנעה מלהביא את אותם עדים.
4895. בתצהיר התשובות לשאלון, מטעם התובע, הנתבעת לא חלקה על קיומו של "משפט", בו נגזר דינו של התובע לעונש מוות, אולם, היא לא הביאה ראיות לתקינותו של אותו הליך. להליך משפטי תקין, בו נגזר עונש מוות, צריכים היו להיות דמויות אלה: תובע משפטי, שלושה שופטים, תיק בית משפט, וייתכן שאפילו דיווח תקשרתי על הנושא (במקרה בו גזר הדין היה מוות, סביר שיהיה דיווח תקשורתי על הנושא).
ברם, הנתבעת לא התייחסה לכל זאת בסיכומיה, ואף לא השיבה לטענת התובע, כי לא ייתכן שאיש איננו זוכר הליך משפטי, שהוא השתתף בו, והוטל עליו, במסגרתו, עונש מוות.
4896. לגבי עדותה של אשת התובע, מסביר עו"ד קורנוויץ כי מדובר בעדות שאינה עדות ישירה על העינויים שעבר התובע, אלא מטרתה היא להוכיח כי בעלה נעצר, כשהוא שלם בגופו ובנפשו, וחזר, כשהוא שבר כלי. הוכחה של טענה זו תבסס, מבחינתו של התובע, את העברת הנטל על הנתבעת, להוכיח כי לא היא גרמה למצבו הרפואי והנפשי הנוכחי. אך, הנתבעת לא עמדה כלל, במשימה זו.
סה.10 דיון והכרעה
סה.1.10 תקופת המעצר
4897. אכן, התובע נמנע מלהביא אישור מטעם ארגון הצלב האדום על תקופת מעצרו, ומבחינה זו, יצריך הדבר דיון לגבי עצם קיומו של המעצר ואורכו, ועימות גירסאות הצדדים.
4898. התובע טען כי מעצרו החל ביום 22.11.00, והסתיים בחודש אפריל 2004, עם כניסת צה"ל לג'נין. התובע לא ציין מועד מדויק לשחרורו.
4899. גירסת הנתבעת לעצם מעצרו של התובע, הובאה בתשובה לשאלה 3 בשאלון מטעם התובע (עליו ענה המצהיר מטעם הנתבעת, מר ראאד טאהר עמיארה, ביום