5100. הנתבעת, בתצהיר מטעם פואז אבוזר, אישרה את כליאתו של התובע בידיה, הגם שהיא לא ידעה לומר היכן ומתי בדיוק נעצר התובע.
5101. הנתבעת הסכימה לכך כי התובע אכן שוחרר מהכלא עם הפלישה של צה"ל.
5102. שעה שהודתה הנתבעת כי התובע היה עצור ברשותה, וכי הוא שוחרר עם פלישת צה"ל לרמאללה, לא ניתן עוד להניח כי התובע לא נכלא בידי הרש"פ בנקודת זמן כלשהי.
5103. משנעדרה גרסתה העובדתית של הנתבעת, ביחס למועד תחילת המעצר של התובע, אין מנוס אלא לקבל את גרסתו העובדתית של התובע לעניין תחילת המעצר.
5104. אשר על כן, הקביעה העובדתית תהיה כי התובע נעצר בידי הנתבעת, ביום 22.11.99, והיה עצור, עד ליום 29.3.02.
--- סוף עמוד 83 ---
5105. הדיון יתמקד, כעת, בנוגע לחוקיות מעצר זה, תוך בחינת שלושת הפרמטרים הרלבנטיים: אזרחותו של התובע, מקום המעצר, ועילת המעצר.
סז.3.10 אזרחות התובע
5106. למעשה, לא הייתה מחלוקת ממשית בין הצדדים בנוגע לאזרחותו של התובע.
5107. התובע הבהיר את העניין בתצהיר התשובות לשאלון מטעם הנתבעת, עליו חתם התובע, ביום 12.8.08, וכך אמר (בתשובה לשאלה 14):
"אין לי תעודה מזהה כלשהי".
5108. התובע הוסיף והבהיר נושא זה, בעדותו, בעמ' 17 לפרוטוקול מיום 3.4.11:
"ש.ת. אני גר בישראל אצל אשתי והבנות שלי. אין לי ת"ז ישראלית, יש לי אישור שהיה בישראל (העד מציג מסמך בצורת פנקס שכותרתו "תעודת מעבר").
ש. יש לך תעודת זהות בגדה?
ת. תעודת זהות של הרשות לקחו אותה ממני.
ש. מי?
ת. הרשות.
ש. מתי?
ת. כשנכנסתי לכלא.
ש. אז עכשיו אין לך תעודה חוץ מהתעודה שהראית לבית משפט?
--- סוף עמוד 84 ---
ת. כן.
ש. אז איך אתה נכנס לגדה?
ת. לא נכנס לגדה. על סמך תעודת הזהות הפלסטינאית שהייתה בידי נתנו לי את תעודת המעבר".
5109. בהתאם לחוק להארכת תוקפן של תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977, יש להבחין בין כניסה לישראל לבין ישיבה בישראל.
כניסה לישראל, היא אקט של חצית הגבול; ואילו הישיבה בישראל הינה השהות בישראל.
על פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, מתחלקים סוגי האשרות ורישיונות הישיבה הקיימים לארבעה סוגים עיקריים: אשרה ורישיון מעבר (סעיף 2(א)(1) לחוק); אשרה ורישיון ביקור (סעיף 2(א)(2) לחוק); רישיון לישיבת ארעי (סעיף 2(א)(3) לחוק) ורישיון לישיבת קבע (סעיף 2(א)(4) לחוק).
5110. על פי תיקון מס' 2 (תשכ"ח-1968), לסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין, הומעטו ממרשם האוכלוסין רק מי שזכאי לעבור את גבולה של מדינת ישראל, אך אינו זכאי לשבת בה.