כל אדם הרשאי לשבת בתחומי המדינה, נרשם אף הוא במרשם האוכלוסין (רישיון לישיבת ארעי מקנה לבעליו זכות להתגורר בתחומי המדינה, שלוש שנים, וניתן לחדשו לשנתיים ימים ללא הגבלה; ואילו רישיון לישיבת קבע, מקנה לבעליו זכות להתגורר בתחומי המדינה לצמיתות).
5111. בהתאם לסעיף ההגדרות הכולל תיקונים מן השנים התשמ"ב, התשמ"ד, התשמ"ו, התשנ"ה, התשנ"ו, התשס"ז, שבחוק להארכת תוקפן של תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977, נקבע הגדרתו של
--- סוף עמוד 85 ---
"ישראלי" כאדם הרשום במרשם האוכלוסין, לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965.
5112. היות וסמכות השיפוט הייחודית הפרסונאלית של מדינת ישראל משתרעת על אזרחים ישראלים בלבד, הרי שהנפקות בין ישראלי למי שאינו ישראלי, לעניין סמכות שיפוט של הרש"פ, היא בין מי שרשום במרשם האוכלוסין הישראלי, לבין מי שאינו רשום במרשם זה.
5113. התובע דנן קיבל את תעודת המעבר שלו ממנהלת התיאום והקישור, על סמך היותו תושב פלסטין, ולא על סמך היותו תושב ישראל ("על סמך תעודת הזהות הפלסטינית שהייתה בידי נתנו לי את תעודת המעבר" – עמ' 18, לפרוטוקול מיום 3.4.11).
5114. ייתכן, כי התובע זכאי להירשם במרשם האוכלוסין, משום שהוא נשוי לאישה ישראלית ובנותיו ישראליות; אך, מכל מקום, ברור הוא כי בעת עדותו התובע הציג בפניי תעודת מעבר, שאיננה מהווה הוכחה לכך שהוא רשום במרשם האוכלוסין הישראלי, ולא כל שכן, שסביר מאוד להניח כי גם תעודת מעבר זו לא הייתה בידו, טרם המעצר, משום שהתובע נעצר כאשר היה עדיין תלמיד בית ספר תיכון (סעיף 12, לתצהירו מיום 12.9.08).
5115. המסקנה המשפטית היא, כי התובע לא הוכיח כי היה באזרחותו בלבד, טרם המעצר, כדי למנוע מן הרשות הפלסטינית, את מעצרו.
סז.4.10 מיקום המעצר
5116. מיקום המעצר הובהר על ידי התובע, בעדותו, ביום 3.4.11 (עמ' 8 לפרוטוקול):
"ש. מתי נעצרת?
ת. בשנת 99.
--- סוף עמוד 86 ---
ש. מי עצר אותך?
ת. לקחו אותי המודיעין המסכל וכוח 17.
ש. מאיפה לקחו?
ת. הכוח המסכל לקח אותי מהלימודים ומנע ממני ללמוד.
ש. שאלתי איפה היית כשלקחו אותך?
ת. בחברון.
ש. בבה"ס היית באותו יום.
ת. לא.
ש. איפה היית?
ת. לא זכור לי איפה הייתי. אני הייתי בחברון, ומשם לקחו אותי".
5117. הנתבעת, מבחינתה, לא הציגה חלופה עובדתית למקום מעצרו של התובע.
5118. לפיכך, ההנחה בדבר מיקום מעצרו של התובע – תיסמך על דבריו בלבד.