5230. שני הצדדים הניחו (הגם שהם לא ידעו להצביע על המקום בוודאות), כי מקום המעצר של התובע היה בעיר ג'נין, וניתן להוסיף דבר מה לחיזוק דבריו, מתוך דבריה של אשת התובע.
5231. כך או כך, אינני מוצא טעם לפקפק בגירסתם (המשותפת ברובה) של שני הצדדים, ואתייחס אל העיר ג'נין כאל מקום מעצרו של התובע.
5232. העיר ג'נין, כידוע, ממוקמת בשטח A.
5233. על כן, לא היה במיקום המעצר, כל מניעה, מבחינתה של הרש"פ, לביצוע אותו מעצר של התובע.
סח.4.10 עילת המעצר
--- סוף עמוד 111 ---
5234. עילת המעצר הוזכרה על ידי התובע, פעמים מספר.
5235. אולם, בשל כך שמצבו הקוגניטיבי של התובע, לא איפשר לו מן עדות סדורה וקוהרנטית, גם דבריו בנוגע לעילת מעצרו, היו נגועים בבלבול, בו שרוי התובע.
5236. על כל פנים, בחינת דבריו של התובע תיעשה לשם מענה על השאלה, האם היה בעילת המעצר כדי לקעקע את חוקיות המעצר כולו.
5237. כך היו דבריו של התובע, בעמ' 2 לתצהירו, מיום 3.11.04:
"... עשו לי כל סוגי העינויים, האשימו אותי בשיתוף פעולה עם ישראל ואני בחיים לא עשיתי את זה".
5238. בתשובה על השאלה: "מה עשו לך בכלא הפלסטיני?", ענה התובע (עמ' 4 לתצהיר התובע מיום 6.1.09):
"שמו לי מסמר, בראש ברגליים באיבר המין, אמרו לי אתה עובד עם השב"כ הישראלי".
5239. כך העיד התובע, בעמ' 1332, לפרוטוקול מיום 26.6.14:
"ת. תקעו לי מסמר באיבר המין שלי, עינויים קשים עשו לי, אלו-הים גדול שעשה מה שעשה ברשות. הוא הוריד אותם על הברכיים. אותי האשימו שאני משת"פ, האשימו אותי בגניבת רכב".
5240. יצוין, כי ניכר היה שעדותו של התובע בנושא התביעה, בכלל, ובסוגיית העינויים, בפרט, הייתה קשה עליו, הן מבחינה נפשית והן מבחינת מצבו הקוגניטיבי. נראה, כי זיכרון הטווח הקצר של התובע נפגע, והוא איננו זוכר מאורעות שאירעו אפילו מספר דקות קודם לכן. התובע היה מודע למצבו, והוא ידע כי הוא לא יזכור את דבריו, כאשר יצא מן הדיון (ראה: עמ' 1327, לפרוטוקול מיום 26.6.14). נראה היה, כי מצבו
--- סוף עמוד 112 ---
הקוגניטיבי של התובע הולך ומדרדר עם השנים, משום שתצהיריו היו קוהרנטיים ומסודרים יותר מאשר עדותו, שניתנה ביוני 2014.
5241. בעדותו זו, אמר התובע, כי האישום הספציפי בו הואשם כמשתף פעולה עם ישראל, היה כי גנב רכב.
5242. מכל מקום, גירסת הנתבעת הייתה, כי התובע נעצר ב "חשד לשיתוף פעולה הודה במיוחס לו" (תשובה לשאלה 6 בתצהיר התשובות לשאלון מטעם התובע, שנחתם על ידי מר פואז אבוזר).