5243. השאלה הניצבת כעת היא זו: האם שיתוף הפעולה של התובע נגע לכך שהוא נחשד במסירת מידע לשב"כ הישראלי (שאז מדובר בעבירה שאינה בתחום סמכותה של הרש"פ), או האם מדובר בשיתוף פעולה שיסודו הוא "גניבת רכב", כפי שאמר התובע, פעם אחת בעדותו, ביום 26.6.14, שאז, אין סמכות לבתי המשפט הישראליים או לבתי המשפט הצבאיים לדון בעבירה זו.
5244. בהקשר זה ראוי להעיר, כי בשנת 2007 חוקק מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון את צו מס' 1602 – צו בדבר הוראות הביטחון (תיקון מס' 97) (הוראת שעה), המתקן את הצו בדבר הוראות הביטחון (יהודה ושומרון) (מס' 378), התש"ל-1970. התיקון קובע, כי בית משפט צבאי יהיה מוסמך לדון את אלה המבצעים עבירות שונות, הקשורות לסחר ולפירוק כלי רכב גנובים מישראל, גם כאשר אלה מבוצעות בשטחי A. תוקף התיקון הוארך מעת לעת.
ברם, חשוב לענייננו להדגיש, כי העדר הסמכות בעניין זה הינו בשל כך שהעבירה יוחסה לתובע טרם כניסתו של התיקון לתוקף.
5245. אשר על כן, הנפקות בין המעשים, היא בשאלה למי "שייכת" סמכות השיפוט, בגין אותה עבירה. הקביעה בדבר האישום בו הואשם התובע, תיעשה על פי מאזן ההסתברויות.
--- סוף עמוד 113 ---
במילים אחרות: בהתחשב בנתונים שהובאו בפניי, האם קיימת הסתברות יתירה לכך שעילת מעצרו של התובע הייתה דווקא אחת העילות מבין שתי העילות האופציונאליות הספציפיות, אותן הזכיר התובע.
5246. בפרק לט.2.5 לעיל הוזכר מכתב, שנכתב ע"י ראש המודיעין הכללי, מחוז שכם, מיום 08.11.2009, ויועד אל מנכ"ל המודיעין הכללי הפלסטיני של מחוזות הצפון (ראה: ת/177 + תרגום לעברית מטעם הרש"פ – ת/177א).
מכתב זה פירט את הנזקים שגרם לרש"פ תובע מס' 4, בתיק מס' 5074/03 – ס.נ., ובגינם הוא נשפט. באותו מכתב פורט כי שיתוף הפעולה של התובע ההוא, גרם לרשות הפלסטינית ולאזרחיה נזקים רבים. בין הפעולות המיוחסות לאותו תובע היו: מסירת מידע למודיעין הישראלי לגבי מנהיגים בתנועת חמאס ופת"ח ודיווח על אזרחים שיש להם קשר בעניין גניבת רכבים ומסירתם למשטרה הישראלית.
5247. האם ייתכן כי סיכול גניבת רכבים הרשומים במדינת ישראל ייחשב ל"נזק" הנעשה לרשות הפלסטינית, ובגינו נשפט תובע מס' 4 בת.א. 5074/03 אצל הרש"פ, כאחרון הפושעים, בעוד שהתובע דנן נשפט אצל הרשות משום שנחשד בגניבת רכבים השייכים למדינת ישראל?! – הסבירות לכך נמוכה.
5248. מעבר לכך, הנתבעת עצמה, בתצהיר מטעמה, כתבה כי התובע נחשד בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל. ברור כי שיתוף פעולה עם מדינת ישראל איננו כולל את גניבת רכביה. אילו היה התובע נחשד בגניבת רכב סתם, לא הייתה גירסתה העובדתית של הנתבעת כי התובע הואשם בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל.