5570. ... לעיר ג'נין, ובאותה הנפה.
5571. נפת ג'נין מצויה כולה בשטח A.
5572. על כן, גם במיקום המעצר, אין בו כדי למנוע את מעצרו של התובע, בעילה זו בלבד.
עא.4.10 עילת המעצר
5573. עילת המעצר הוצגה על ידי התובע, מספר פעמים, בבירור רב.
5574. בפעם הראשונה, הובאה גרסת התובע לעילת המעצר, בעמ' 1, לתצהיר התובע מיום 17.8.04:
"הרשות הפלסטינית עצרה אותי לחקירה, בתאריך 15.2.01, על ידי הביטחון המונע שלהם בג'נין. החקירה הייתה, אם אני עובד עם ה'אל מוחבראת' הישראלי, ואם עזרתי להם ללכוד מבוקשים. וגם חקרו אותי על המבוקש איימן אלרזה, שנהרג בכפר אל ג'ניד. אמרו לי, שאני בוגד ומשתף פעולה, וקיללו אותי, חוץ מהעינויים".
5575. בעמ' 1 לתצהיר, מיום 14.2.12, חיזק התובע את דבריו, בכותבו כדלקמן:
"בכל התקופה שהייתי עצור, לא היה עורך דין שיעזור לי. אי אפשר היה לבקש מעורך דין שיגן עלי, וגם לא ניתן היה להגן על ידי עורך הדין על אנשים אחרים, שהיו כלואים עמי. לעורכי הדין היה קשה לעסוק ולהגן על אנשים, שהוחשדו בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל".
--- סוף עמוד 180 ---
5576. הגירסה הבהירה ביותר הובאה על ידי התובע, בעמ' 1246, לפרוטוקול מיום 18.5.14:
"ש. חלק מהדברים שחקרו אותך עליהם, הודית בהם, והם היו נכונים?
ת. נכון.
ש. בחקירות שלך לא נחקרת על עניינים פליליים של גניבת רכב או גניבות או שוד, אלא רק על דברים המוגדרים כביטחוניים?
ת. נכון".
5577. הנתבעת, מצידה, לא הביאה כל גירסה עובדתית שונה לגירסה העובדתית שהציג התובע.
5578. בסיכומיה, היא טענה כי התובע, עצמו, לפי דבריו, הודה בעת מעצרו בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל. יותר מכך, לא הוסיפה הנתבעת דבר.
5579. ההכרעה בדבר עילת מעצרו של התובע, תקום, איפוא, לפי דבריו של התובע בלבד.
5580. מקיבוץ דברי התובע ניתן להבין כי עילת מעצרו הייתה קשורה לסיוע למודיעין הישראלי או לצה"ל, ללכוד מבוקשים, כי הוא סייע בהריגתו של מבוקש מסוים, וכי חקירתו (ועל כן עילת מעצרו) התמקדה אך ורק בנושאים ביטחונים, ולא בנושאים פליליים רגילים.
5581. האישומים האופציונליים כלפי התובע הם שניים:
האישום האופציונאלי האחד, מסירת מידע למודיעין או לצבא הישראלי, אשר גרם בסופו של דבר, לטענת הנתבעת, להריגתו של מבוקש על ידי המודיעין הישראלי. והמודיעין הישראלי הוא זה, שבפועל, גרם להריגתם של שני המבוקשים הללו.
--- סוף עמוד 181 ---
5582. המעשה האמור מהווה מסירת אינפורמציה, על פי בקשת המודיעין הישראלי, הנכנס בגדר סעיף 223(א) לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 ("אדם העושה כל מעשה אשר יש טעם סביר להאמין שיש בו כדי למנוע מכוחות צה"ל או מבני האדם העוסקים בביצוע שירותים חיוניים לבצע את תפקידיהם – ייאשם בעבירה על צו זה").