--- סוף עמוד 184 ---
היה לוקח אותי, וקושר אותי על חלון פתוח, והיה מאוד קר. והיה משחרר אותי, רק כאשר הגוף שלי היה כחול מהקור חזק והגשם שהיה נכנס עלי מהחלון. במשך החקירה, שלוש פעמים איבדתי הכרה. והרופא היה בא, וגם הוא היה מרביץ לי ברגליים שלו על הגב התחתון. ופעם אחת, איזה מפקד שאל את הרופא: למה הוא מרביץ לי ככה, אז הרופא עונה: 'זה כדי לבדוק אם הוא חי או מת'".
5597. הנתבעת, מצידה, הכחישה את טענות התובע, ביחס לעינויים, ובסיכומיה הציגה גירסה לפיה אילו היה התובע מעונה, הרי שאזכור לכך היה אמור להיות מוצג במסמך הצלב האדום. בהסתמך על המסמך האמור, ועל כך שהתובע לא הציג מסמכים רפואיים נוספים, התומכים בטענותיו, טענה הנתבעת כי אין ממש בטענותיו של התובע לעינויים.
5598. בפיסקאות 634-636 בחלק הראשון לעיל, הסברתי כי לא ניתן לקבוע ממצא פוזיטיבי שלילי, בדבר העדר עינויים, רק משום שנתונים על עינויים פיזיים אינם מופיעים באישורי הצלב האדום.
5599. העד מטעם הנתבעת, מר אבוזר, שהכחיש העינויים בתצהירו, העיד בעמ' 910 לעדותו, מיום 21.11.13, כי תצהירו נכתב אך ורק על פי מסמכים שהיו מונחים באותה העת לפניו, והוא אינו יודע את קורותיו של כל אחד ואחד מן התובעים.
5600. בכך, אין מענה ממשי לטענותיו של התובע על העינויים הרבים והמפורטים שעבר, כפי שתואר לעיל.
5601. נימוק אחר לדחיית גירסתו של התובע בנושא העינויים, לא הובא בסיכומיה, דבר המותיר את גירסתו של התובע ביחס לעינויים אשר עונה – שרירה ויציבה.
5602. בתמיכה לגרסת התובע בתצהירו, יש להוסיף את חוות הדעת הרפואיות, שהובאו בתת פרק עא.7 לעיל.
5603. מסקנת פרק זה היא, כי התובע הציג ראשית ראיה לכך שהוא עונה במסגרת כליאתו אצל הנתבעת.
--- סוף עמוד 185 ---
עא.12 סיכום
5604. הוכח על ידי התובע כי הוא נעצר שלא כדין על ידי הנתבעת, ועל כן, הנתבעת חבה כלפיו בנזיקין, בעילת "כליאת שווא" לתקופה שמיום 12.2.01 ועד ליום 4.4.02.
5605. בנוסף לכך, קבעתי, על בסיס הראיות, כי הנתבעת אחראית בעוולה של תקיפה, ועינויים שבוצעו על ידי אנשי הרש"פ, כלפי התובע.
5606. בחלק הבא של המשפט, יתקיימו הליכים ראיות, ולאחריהם סיכומים, ובסיום החלק האמור אקבע את סכומי הפיצויים שעל הנתבעת לשלם לתובע .
--- סוף עמוד 186 ---
עב. תובע מס' 24 בתיק 7123/05 – ע.א. 5607-5700
עב.1 טענות התובע בכתב התביעה מטעמו 5607-5615
עב.2 פרטי המעצר 5616