5687. השאלה, האם דברים הללו שהיו, מראש, בסימן שאלה, לגבי תחולתם על אביו של עובר או הילד הנפטר, עשויים לחול גם על אחיו של הנפטר?
5688. בפסק דיני בת.א. (י-ם) 3050/09 פרלמן גלינה נ' ארגון "החמאס" (2015), כתבתי כי התשובה לכך היא שלילית. אובדן אח הינו אירוע מצער מאין כמותו; אך, עם זאת, אין הדבר שקול כלל לאובדן של פרי בטן.
5689. הדיון בראיות לגבי מותה של אחות התובע, והפיצוי האופציונאלי בגין מוות זה יתבצע בחלק הנוגע לתובעת מס' 25 בתיק, היא אם התובע, ואמה של האחות המנוחה.
עב.10 ראשית ראיה לעניין העינויים
5690. התובע טען פעמים רבות לביצועם של עינויים קשים כלפיו, בעת שהיה כלוא בידיה של הנתבעת.
5691. לראשונה כתב זאת התובע, בעמ' 1, לתצהירו מיום 10.5.04:
"חקרו אותי ארבעה ימים, ועינו אותי, ושמו אותי בחדר קטן, ולא נתנו לי ללכת לשירותים, ועשיתי פיפי על עצמי. ובמשך ארבעה ימים לא נתנו לי אוכל, רק קצת מים. ועינו אותי בלי רחמנות. גם כיבו עלי סיגריות, על כל חלקי גופי. קשרו אותי בשרשרת ברזל, ושמו על הבטן שלי קורה של עץ, שלא אוכל לזוז. הביאו את אחותי למקום החקירה, ואמרו לה, שאני הודיתי, ששמנו חומר נפץ לראאד אל כרמי, ואת צריכה להודות גם כן. אני הודיתי על זה, למרות שזה שקר. אבל הודיתי בגלל העינויים. ובאמת, לא היה לי שום קשר עם כל הנושא".
--- סוף עמוד 204 ---
5692. בעדותו בפני, ביום 27.4.14 אישר התובע, את תוכן תצהירו הנ"ל, באותו עניין, וכך אמר (עמ' 1193):
"ש. ...ולמה הגשת תביעה נגד הרשות?
ת. הם עינו אותי.
ש. אז התביעה שלך על העינויים שלך?
ת. כן, יש לי פצע בראש".
5693. הנתבעת הכחישה עינויים אלו, וטענה באמצעות המצהיר מטעמה, כי אין ממש בטענותיו של התובע כי הוא עונה במסגרת כליאתו (ראה: תשובה לשאלה 37, בשאלון מטעם התובע).
5694. בסיכומיה, טענה הנתבעת, כי התובע לא הציג כל ראיה למצבו הרפואי, בעת שהשתחרר מכלאו, והעדר המסמכים והעדויות בעניין הזה מלמד, כי יש לדחות כליל את טענותיו של התובע לגבי העינויים.
5695. הנתבעת הכחישה את העינויים האמורים, רק בתשובה לשאלה 37 בתצהיר התשובות לשאלון עליו חתם מר פואז אבוזר, כמצהיר מטעם הנתבעת (ביום 30.11.10). בסיכומיה, לא נשמעה הכחשה לגופו של עניין, מעבר לניסיון להזמת עדותו של התובע.
5696. המצהיר מטעם הנתבעת, לא הוסיף דבר על ההכחשה שבתצהירו. בעדותו, מיום 21.11.13, לא ידע מר פואז אבוזר את קורותיו של כל אחד ואחד מן התובעים, והוא העיד כי תצהירו נכתב אך ורק על פי מסמכים שהיו מונחים, באותה העת, לפניו (ראה עמ' 910 לפרוטוקול). לא היה בעדותו זו, כדי לעמוד כנגד עדותו המפורטת של התובע וכנגד חוות הדעת הרפואיות.