עג.6 מסמכים רפואיים
5732. בחוות דעת של הפסיכולוג מנשה כהן (ת/422) נאמר על התובעת:
"...הנ"ל איבדה שלושה אנשים, שנהרגו בידי שליחי הרשות – בעלה, בתה ואחותה. סובלת מהפרעה פוסט טראומטית בה היא חווה דיכאון וחוסר אונים...
נפגעו תפקודים שונים בתחום האישי...".
5733. בחוות דעתו (ת/514) כתב הפסיכיאטר ד"ר ברודסקי:
"...התרשמתי מאשה, אשר היתה נורמטיבית, ללא בעיות נפשיות או בריאותיות, שנחשפה למספר אירועים טראומטיים ביותר, כולל עינויים אשר עברה, רצח בעלה, אחותה ובתה; ובעקבות כך, פיתחה תסמונת בתר חבלתית (PTSD) קשה ודכאון קשה ביותר...
אני ממליץ על נכות נפשית בשיעור של 100%".
עג.7 טענות הנתבעת
5734. בתצהיר תשובות התובעת לשאלון הנתבעת, מיום 15.7.08 (בסעיף 14), ציינה התובעת כי אין לה אזרחות או דרכון ישראלי.
5735. לגבי מותה של הבת ר.א., העידה התובעת, בדיון ביום 27.4.14, כי המקור לידיעתה הוא שכך נאמר לה (עמ' 1210). יצוין, בהקשר זה, כי דברים אלו לא נכתבו כלל
--- סוף עמוד 213 ---
בתצהירי התובעת. הנתבעת מכחישה כל קשר למותה של ר.א., בת התובעת (כך, בהתאם לתצהיר מטעם פואז אבוזר (ת/515)).
5736. בנוסף, על אף שהתובעת טוענת כי אחותה נרצחה, ביום 21.8.02, על ידי הנתבעת, במסגרת תצהיר (ת/513) מיום 15.7.08, כתבה התובעת, כי לא ראתה את א., בזמן שלכאורה נעצרה על ידי הנתבעת, אלא ראתה אותה רק לאחר שכבר מתה.
5737. ביחס למעצרה של התובעת, עצמה, בדיון שהתקיים ביום 27.4.14, היא לא ידעה לומר באיזה יום נעצרה.
5738. יותר מכך, קיימת סתירה בין עדותה, בה אמרה כי היא לא זוכרת מהן השעות שנעצרה (עמ' 1209 לפרוטוקול), לבין מה שסיפרה לפסיכיאטר, ד"ר ברודסקי, כי נעצרה
ב-19:00 ושוחררה ב-04:00.
5739. בהערכה הקלינית, שבחוות הדעת של מנשה כהן (ת/422), נכתב כי התובעת, היא בעלת מצב נפשי רעוע, והיא לא מצליחה לעשות את המבחנים, בהם ביקש הפסיכולוג לבחנה. לעומת זאת בחוות דעתו של ד"ר ברודסקי (ת/514), מיום 18.8.09, התובעת מתוארת כי בזמן הבדיקה היא יוצרת קשר עין, משתפת פעולה באופן מלא, עונה לשאלות בהרחבה, והזיכרון והריכוז שלה תקינים.
5740. על אף טענת התובעת כי מעצרה נמשך מספר שעות, והטענה בדבר הפגיעה שנגרמה בעינה כתוצאה מהעינויים, לא הובא מטעמה אף אדם המסוגל לאשר את דבריה.
5741. בסופו של דבר, טענת הנתבעת היא כי לא הוכח שהנתבעת אחראית למותה של א. או למותה של ר.א.