עדות שני העדים (האם והאח) היא גם מקור ראשון לכך שהבת הומתה, ככל הנראה ביריה בראשה, מספר ימים לאחר מכן.
--- סוף עמוד 218 ---
5755. השאלה העולה כעת היא זו: האם יש לראות בעדות התובעת ובנה יחד – בני משפחה – כ"עדות יחידה", לפי סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971?
5756. אציין, כי שאלה זו קיימת, על אף שהנתבעת לא הביאה כל ראיה לסתור את דברי העדים, שכן חובת ההנמקה שבסעיף זה חלה גם מקום שהעדות היחידה – שאינה הודאת בעל הדין – אינה נסתרת בראיה נגדית (בניגוד להוראה שהייתה קבועה בשעתו בסעיף 6 לפקודת העדות).
5757. כך הביע דעתו, המלומד, שופט בית המשפט העליון בדימוס, י' קדמי (על הראיות, חלק שלישי, ע' 1443):
"ככלל, אין להתייחס אל מספר קרובי משפחה – לרבות בני זוג – כאילו הם 'גוף אחד', ועדותם איננה 'עדות אחת'. כל אחד מהם הינו עד נפרד ועצמאי; ואם העידו שני בני משפחה, שוב אין המדובר ב'עדות יחידה', וקרבת המשפחה תובא בחשבון לעניין משקל עדותם".
5758. כך או כך, גם אם סעיף 54 הנ"ל אינו חל במישרין במצב זה, משקל הסיוע של עדות בן משפחה עלול להיות נמוך.
ב-ע"א 761/79 פינקל נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לה(2) 48, 56 (1980), קבע מ"מ הנשיא, כב' השופט חיים כהן, כי גם אם סעיף 54 אינו חל כאשר שני עדים בני משפחה העידו, "על כל פנים יש ללמוד היקש מהוראתו: יש כאן, לאמיתו של דבר, עדות אחת, שיצאה משני פיות, ואין לה סיוע; ושני הפיות הם לא רק של בעל דין ובן-זוגו, כי אם אף של שני בעלי דין, שתביעתם אחת".
5759. לפיכך, כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, אבחן את השאלה, האם נמצא סיוע לעדותם של התובעים בראיות המונחות בפניי?
5760. בסיכומיו, טען ב"כ התובעים, עו"ד קורנוויץ, כי מעצרה של ר.א. מוכח גם מעצם שחרורו של האח – התובע עצמו שוחרר לאחר ארבעה ימים בלבד ממעצרו.
כך היו מילותיו של ב"כ התובע בעמ' 261 לסיכומיו:
--- סוף עמוד 219 ---
"אם נשווה תובע זה לכלל התובעים האחרים, מאוד לא ברור מדוע הוא שוחרר אחר כארבעה ימי חקירה בלבד. הנתבעת לא הציגה בראיותיה הסבר משלה. נותר כאן רק ההסבר שהיה כאן אירוע חריג, שגרם לאנשי הנתבעת לסטות ממנהגיהם ולשחרר את התובע. ההסבר ההגיוני הוא ששחרור זה קשור לרצח אחותו ר.א., ולרצון של חוקריו, שהיו גם חוקרי אחותו ר.א., להרחיק עצמם מרצח ר.א. ככל הנראה, סדר הדברים היה ש ר.א. נרצחה בידי החוקרים, הם העבירו את גופתה לבית החולים, שחררו את התובע ממעצר, ומיד לאחר מכן הודיעו לאמא, מ.א., תובעת מס' 25, בנוכחות התובע ע.א., לבוא לבית חולים לקחת את גופתה של ר.א. ".