ת. אחרי שלושה ימים. כלומר יום לפני ששוחררתי.
ש. באיזה תאריך שחררו אותך?
--- סוף עמוד 227 ---
ת. 29.8.02.
ש. מה שם האחות שלך?
ת. ר.א..
ש. למה הם הביאו אותה אליך?
ת. הם הביאו אותה אלי, הרשות הפלסטינית כדי לומר שהיא העבירה מטען מ..., כדי לפוצץ את ראאד.
ש. למה היו צריכים להביא אותה אליך? ... למה הרשות הפלסטינית היתה צריכה להביא את אחותך העצורה, שתפגוש אותך, כשגם אתה עצור?
ת. הביאו אותה אלי כדי לומר שהיא הודתה, כדי לראות אותי וללכת.
ש. אתה אמרת לה משהו? היא אמרה לך משהו?
ת. לא, שום דבר. שניות".
5794. התובע 24 סיפר כי כאשר היה עצור, הייתה טענתה של הרשות כלפיו כי הוא קיבל מטען חבלה מאחותו, בכוונה לפוצץ את ראאד אל כרמי. הרשות ביקשה את הודאותיהם של שניהם, בתיאוריה זו. הרש"פ עימתה את האח עם האחות, בטענה כי כל אחד מהם הודה במיוחס לו, ומכך מתחייבת גם הודאתו של האחר.
5795. על בסיס נתונים אלה, ניתן להסיק, כי די בעדותו של התובע 24 ואף בעצם האמירה אשר נאמרה לתובע 24 מפי חוקרי הרש"פ, כדי להוכיח את עילת המעצר שיוחסה לתובע 24 ולאחותו.
5796. משמעות הדברים היא, כי הטענה של הרש"פ, כלפי ר.א., הייתה כי גם היא נטלה חלק בחיסולו של ראאד אל כרמי.
--- סוף עמוד 228 ---
5797. עילת המעצר של המנוחה ר.א., הייתה, איפוא, עילה ביטחונית, ותובענה אזרחית בגין עילה ביטחונית זו אף היא נתונה לסמכות שיפוט ישראלית, משום שגם לה יש השלכות ביטחונות בלתי מבוטלות.
5798. אני קובע, אם כן, על פי סמכותי בשיפוט בתובענה זו, כי הנתבעת חייבת בנזיקין בגין מעצרה של ר.א. מיום 25.8.02 ועד יום 29.8.02, ובגין מותה של המנוחה.
5799. לא נשמעה בפניי טענה בדבר עינויים שעברה ר.א. המנוחה.
הגם שהתובעים העידו כי בנוסף על הקליע בראשה של המנוחה, נמצא ברגלה פתח המעיד כי המנוחה נורתה ברגלה. אך לא ניתן לסמוך על דבריהם בלבד, כדי להסיק כי היו עינויים, רק בהסתמך על דבריהם, והדבר מחייב עדות מומחה.
5800. חבותה של הנתבעת משתרעת על שלילת חרותה של ר.א., בעוולה של כליאת שווא בימים 25.8.02-29.8.02, ועל מותה בלבד.
עג.4.9 מעצרה של התובעת מס' 25
5801. בתובענה מטעם תובעת מס' 25, כתבה התובעת כי היא "מבקשת פיצויים עבור הנזקים שנגרמו לה בגין רצח בתה המנוחה ר.א., בעת שהייתה כלואה בידי הנתבעת והאירועים הקשורים ברצח זה, כולל מעצר התובעת עצמה והפגיעות בה עצמה".
5802. לכאורה, היה צורך לבחון את השאלה, האם תביעה בגין מעצר שביצעה הרש"פ, במטרה לקבל מאדם אינפורמציה אודות משתפי פעולה, במובחן מסיוע או משיתוף פעולה עם מדינת ישראל, מהווה מעשה שבסמכות שיפוט ישראלית, או שמא בסמכותה של הרשות, לתשאל אזרחים אודות שכניהם או קרוביהם, המשתפים פעולה עם ישראל (ורק פעולה כנגד משתף הפעולה עצמו איננו בסמכותה השיפוטית של הרשות).