5821. בנסיבות העניין, עדותו של הבן בדבר מעצרה של אמו הינה עדות שמועה, ולא ניתן להכשירה, כסיוע לעדותה שלה.
5822. ראיות נוספות למעצרה של האם, לא הוגשו, לא על ידי התובעים ולא על ידי הנתבעת. מבחינה ראייתית, מתבססת ההכרעה בדבר כליאתה של התובעת על "מילה מול מילה", כלומר: דבריה של התובעת, מול דבריה של הנתבעת.
5823. אכן, כליאתה של התובעת עצמה זכתה להתעלמות מצידה של הנתבעת, והיא לא הכחישה אותה, כמו שלא אישרה אותה, וגם סיכומיה של הנתבעת שותקים בנושא גירסתה העובדתית, ובעניין עצם המעצר גופא.
5824. אולם, ראוי להזכיר כי ב"כ התובע מיקד שאלותיו המופנות לנתבעת, בעניינה של התובעת מס' 25, אך ורק במעצרה של הבת ר.א., ולא שאל אף שאלה אחת לגבי מעצרה של התובעת עצמה, והוא יצר כר נוח מאוד לנתבעת, למקד טיעוניה במציאת סתירות ונסיונות לקעקע את אמינותה של התובעת, ולהתעלמות מן הצורך בהכחשה, לגופה של מעצר האם.
5825. מעבר לכך, חובת ההנמקה או תוספת הסיוע שבסעיף 54 לפקודת הראיות, חלה גם מקום שהעדות היחידה (שאינה הודאת בעל הדין) אינה נסתרת בראיה נגדית.
5826. לא אוכל לנמק פסיקתי רק בכך שאני נותן אמון בדבריה של התובעת, אלא עלי לנמק מדוע מסתברת עדותה של התובעת, יותר מאשר הגירסה הנגדית.
--- סוף עמוד 233 ---
5827. בהסתמך על הראיות שבפניי, שאין בהן כל ראיה קבילה בקשר לכליאתה של האם, מעבר לדבריה עצמה – לא אוכל לנמק הסתברות זו (בפרט שהתובעת עצמה התקשתה לחזור בעדותה על הפרטים המדויקים שנכתבו בתצהירה, בעמ' 1209 לפרוטוקול מיום 27.4.14.
5828. סוף דבר, התובעת לא הוכיחה תביעתה ביחס לכליאת השווא שלה עצמה, והנתבעת אינה חייבת בגין כליאתה הנטענת.
5829. מובן שאין הדבר סותר את חיוביה של הנתבעת כלפי התובעת כיורשתה של המנוחה ר.א. (שבגין כליאתה לשלושה ימים, ומותה, נמצאה הנתבעת חייבת בנזיקין כמפורט למעלה).
5830. בנסיבות אלו, התייתר הצורך לדון בטענותיה של התובעת בדבר העינויים שנגרמו לה במסגרת כליאתה.
עג.10 סיכום
5831. הנתבעת חבה בנזיקין כלפי התובעת כיורשת של בתה ר.א., הן בשל כליאת השווא של ר.א. החל מיום 25.8.02 ועד ליום 29.8.02, והן בשל הריגתה על ידי הרש"פ.
5832. הפיצויים בגין זאת ייקבעו בחלק הנזק של תיק זה.
5833. תביעת התובעת בשל כליאתה שלה ועינוייה, נדחית בשל העדר ראיות מספיקות.
--- סוף עמוד 234 ---
עד. תובעת מס' 26 בתיק 7123/05 – ח.ג. 5834-5887