עה.3 תצהירים ועדויות מטעם התובעים 5892-5903
עה.1.3 תצהיר בערבית של ע.ע. 5892-5893
עה.2.3 עדות תובע מס' 14 בתיק 6120/04, ע.ע. 5894-5903
עה.4 תצהיר התשובה מטעם הנתבעת 5904-5909
עה.5 מסמכים מטעם התובעים, יורשי המנוח 5910-5916
עה.1.5 תעודת פטירה מאת הרש"פ לגבי המנוח 5910-5911
עה.2.5 מכתב מאת ארגון "בצלם" 5912-5913
עה.3.5 העדר מידע מארכיון צה"ל 5914-5916
עה.6 טענות הנתבעת 5917-5923
עה.7 תשובת התובע לטענות הנתבעת 5924-5926
עה.8 דיון והכרעה 5927-5947
עה.1.8 עצם המעצר 5927-5937
עה.2.8 עילת מעצרו של המנוח ס.ב. 5938-5947
עה.9 פסק דין 5948-5949
עה. תובעים מס' 31-34 בתיק 7123/05 – ילדי המנוח ס.ב.
עה.1 טענות התובעים בכתב התביעה מטעמו
5888. תובעים מס' 31-34 הם יתומיו הקטינים של המנוח ס.ב. ת.ז. ... (להלן – "המנוח"), שהיה תושב הכפר....
5889. בכתב התביעה נטען, כי הנתבעת עצרה את המנוח, בתחילת שנת 2001, והוא היה כלוא בידי הרש"פ שמונה חודשים. הוא נעצר כשהוא בריא בגופו ובנפשו, והוא שוחרר, כשהוא חולה, ובמצב נפשי קשה.
--- סוף עמוד 245 ---
לאחר אותו שחרור הוא לא היה מסוגל לצאת מביתו.
5890. עוד נטען בכתב התביעה הנ"ל, כי לאחר חודשיים, בהם שהה המנוח בביתו, הוא נעצר, שוב, ביום 1 בדצמבר 2001, והיה כלוא בידי הנתבעת בטול כרם, במשך ארבעה חודשים, עד לרציחתו בידי אנשי הנתבעת, בסמוך ליום 1.4.02. אז העבירה הנתבעת את המנוח עם עוד שבעה כלואים אחרים מבניין המוקטעה בטול כרם למבנה ליד המסגד בדנאבה, וזאת עקב כניסת צה"ל לטול כרם במבצע חומת מגן.
עה.2 פרטי המעצר
5891. באישור על תקופת הכליאה של הצלב האדום (ת/737), נכתב כי המנוח נעצר, ביום 22.01.2001, נרשם אצל ארגון הצלב האדום, ביום 28.03.2001, ולא סופק תאריך שחרור על ידי הרשויות.
עה.3 תצהירים ועדויות מטעם התובעים
עה.1.3 תצהיר בערבית של ע.ע.
5892. בתצהיר מיום 15.2.2012 (ת/476 בערבית + תרגום לעברית ת/476א), חתום על ידי ע.ע., נכתב כי אדם בשם ס.ב., מכפר..., היה עצור עמו בכלא טול כרם של הרש"פ, עד יום 1.4.2002. לאחר שהצבא הישראלי נכנס לטול כרם, אנשי הרש"פ הוציאו אותו יחד עם אחרים מהכלא במוקטעה לתוך דירה בטול כרם. הוא שבר את הדלת וברח עם אסיר בשם ברהום.
5893. עם תובע מס' 14 בת.א. 6120/94 (ראה" תת פרק עה.2.3 להלן), שהו שמונה אנשים נוספים, אשר פחדו באותה העת לברוח. בתצהירו מספר אותו מצהיר כי באותו יום שברח, הוא ראה בטלוויזיה בתחנה של אל ג'זירה שהרגו את כל שמונת הכלואים, שהיו אתו. הוא ראה את התמונות שלהם וזיהה אותם; המנוח ס.ב. (אביהם של התובעים) היה בתוכם.