"לכך אני יכול לומר רק זאת: עבודה למשל של שלי ברקאי נראתה בצורה כזו שבמשך שבועות רבים לא היתה לה כלל עבודה, ואז לפעמים מגיעה סיטואציה שנופלת עבודה רבה במכה אחת. אני לא רואה את עצמי במצב שבו אני שואל פרילנסר כמה שעות ביום הוא עובד. אני עובד בתחום הזה כבר למעלה מ-30 שנה. יש לי יכולת הערכה די טובה כמה זמן נחוץ לדברים מסוימים."
41. ברקאי אישרה את טענותיו של שניידר, לפיהן שכרה שולם לה במלואו גם בתקופות בהן היא עבדה ימים ספורים בחודש, פחות מעשרה ימים (בעמוד 35 שורות 12-31) וגם במהלך תקופות ארוכות בהן היא לא עבדה, פרק זמן של כשלושה חודשים (עמוד 38 שורות 18-21). מעדותה של ברקאי אף משתמע שהיא גם לא עבדה באופן סדיר בתקופת מחלה של בעלה, במשך כשישה שבועות נוספים (עמוד 44 שורות 9-13).
ברקאי אישרה שהיא לא דיווחה על מספר ימי העבודה שביצעה בפועל ומעדותה, אף שהיתה מתחמקת, עולה כי היא נמנעה מכך בשים לב לשכרה שהיה גבוה יחסית למספר ימי העבודה (עמוד 36 שורות 10-30):
"ת. אסור היה לי, זאת היתה הדרישה של ריצ'ארד. זו הבקשה של הנתבעת, החשבונית לא עניינה אותם בכלל, זה הלך לרו"ח או לפח. ככה הם ביקשו לקבל את החשבונית שלי. ריצ'ארד אמר שאם הוא משלך לי 4,000 דולר בחודש, אז לציין על איזה פרוייקט מסוים עבדתי, אחרת זה היה מתוך תקציב החדשות השוטף. אם הייתי רושמת עבור מה אני מקבלת תשלום, זה היה מסבך את העניינים החשבונאיים
ש. כי אז היו רואים שאת מקבלת תשלום גבוה?
ת. תראה, אני לא עושה את השיקולים התקציביים שלו, אני נתבקשתי על ידו לבוא ולעבוד. לי הוצע שכר. הוא הציע לי את השכר. הוא היה צריך לשחק על תקציב. הוא ידע כמה סרטים היו לו בשנה ושהוא יקבל את הכסף על פני השנה. הוא עשה את השיקול והוא צריך למצוא מאיפה הוא משלם. איך הוא משחק עם התקציב, זה לא היה שלי. אם עבדתי על כתבת חדשות או מגזין חדשות, ציינתי. אם זה היה סרט, ציינתי. לפעמים היה לי סרט בהפקה, בתחקיר וציינתי את זה. זאת היתה ההנחיה ממנו. הוא ראה וחתם על כל חשבונית ואם היתה לו בעיה במהלך תקופת ההעסקה, אני מניחה שהייתי שומעת ממנו."
כאמור, ברקאי לא הבהירה מה היתה מתכונת עבודתה וככל הנראה לא בכדי לא דיווחה על ימי עבודתה בפועל. בנסיבות אלה, בשים לב לעדותו המהימנה של שניידר, מתקבלת טענת הנתבעת לפיה גם בשנים 2010-2011 ברקאי עבדה כ-90 ימים בשנה.
מסקנה זו מתיישבת עם הפחתת התמורה ששולמה לברקאי.