"הכנסה" - סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו-3, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לענין פקודה זו;
"הכנסה חייבת" - הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין;
הגדרת ההכנסה בפקודה הביאה עמה למחוזותינו את תורת המקור, אשר יסודה במשפט האנגלי. הגדרתה של הכנסה מעגלית מה. הכנסה פירושה סך כל ההכנסות – בלי להגדיר את המונח – של אדם ממקורות מפורשים. על פי תורת המקור, הכנסה לצרכי מס תיחשב רק כהכנסה אשר צמחה מאחד המקורות המנויים בפקודה. לא הסכום קובע, אלא ההיסטוריה שלו; לא כמה, אלא מנין; לא הפרי, אלא העץ. בפתח הדברים יש להבהיר כי עסקינן בהכנסה אשר נהוג לכנותה "פירותית", בניגוד לרווח "הוני". את ההבדל בין השתיים מקובל לתאר באופן שבו הכנסה פירותית היא כזו הנובעת מ"עץ" כלשהו – עבודה, משלח יד, קרן המייצרת ריבית, דירה המפיקה שכירות, וכדומה. רווח הון לעומת זאת נובע ממכירת אותו עץ – מכירה הדירה, מכירת מניה של חברה, וכדומה. סעיף 2 לפקודה פורט את רשימת מקורות ההכנסה הפירותית שבגינם נגבה מס על הכנסה:
מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה:
(1) השתכרות או ריווח מכל עסק או משלח-יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי;
[...]
14. עקב חשיבותה של תורת המקור לדיוננו, לנוכח טענת המערערים שלכספים שקיבלו אין מקור בפקודה, ועל כן הם אינם מהווים הכנסה החייבת במס – נציג בקצרה את שורשיה של התורה, התפתחותה בדין הישראלי, והביקורת שהופנתה כלפיה.
--- סוף עמוד 12 ---
כאמור, שורשיה של תורת המקור נעוצים בדין האנגלי, כאשר בצדו השני של מתרס בסיס המס ניצב הדין האמריקאי (COMPARATIVE INCOME TAXATION, 173 (Hugh J. Ault and Brian J. Arnold Authors, 3rd ed, 2010) (להלן: Income Taxation); ראו גם: אדרעי – בסיס מס, בעמ' 441). כהצגה כללית ובלתי ממצה ניתן לומר שהדין האנגלי דורש מקור ספציפי הקבוע בחוק, עבור כל הכנסה, על מנת שתהיה חייבת בתשלום מס. המקורות פורטו בשש לוחות (schedules A-F),והכנסות שלא נבעו מאחד מהמקורות בלוחות – לא היו חייבות במס. בשנים האחרונות עברה חקיקת מס ההכנסה האנגלי עריכה מחדש תוך שמירה על תוכן המקורות, אשר רוכזו בשלושה חוקים עיקריים ברשימת ראשי חיוב (heads of charge): The Income Tax (Earnings And Pensions) Act, 2003 (Eng); The Income Tax (Trading And Other Income) Act, 2005 (Eng); The Income Tax Act, 2007 (Eng). המאפיין של המקורות בדין האנגלי הוא בעיקרו האפשרות להפיק הכנסה נוספות מהמקור – דהיינו מחזוריות (circulating) פוטנציאלית של ההכנסה (ראו: Income Taxation, 146). זאת בניגוד להכנסה מקרית כגון מתנות, מציאות, והגרלות.