בין שיטי הסעיף מסתתרת לכאורה דרישה לקשר סיבתי מתמשך בין הטעיית התובע לבין המניעות להגשת התביעה. אך מדברי ההסבר לתיקון (וכך גם מדברי ההסבר לקודקס האזרחי שנוסחו דומה), עולה שהמחוקק ביקש דווקא להרחיב את ההגנה על הנפגע הפוטנציאלי במקרים של התנהלות פסולה של הנתבע, ולא רק במקרים הקיצוניים והנדירים יחסית של תרמית או אונאה (ראו הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 5) (השעית מירוץ תקופת ההתיישנות), התשע"ה-2015, ה"ח הכנסת 600, עמ' 126). לכן, מסקנתנו לא הייתה משתנה גם אילו היינו בוחנים את המקרה שלפנינו באספקלריה של הנוסח המעודכן של סעיף 7 לחוק ההתיישנות.
37. לפני סיום, אחזור ואזכיר כי הערעור שלפנינו נסב על דחיית התביעה על הסף. המסקנה אליה הגעתי, ולפיה דין הערעור להתקבל, משמעותה היא, שבנסיבות המקרה שלפנינו, על פי השלב המקדמי של בירור התביעה, לא היה בטענת הסף של התיישנות כדי להקים עילה לסילוקה על הסף. לכן, אין בתוצאה אליה הגעתי כדי "להוריד מעל השולחן" לחלוטין את טענת ההתיישנות, ובשלב בירור התובענה, כל טענות הצדדים בהקשר זה עומדות להם והן תידונה לגופן לאחר שכל העובדות תתלבנה. מובן כי אין גם להשליך מהדברים שנאמרו לעיל על סיכויי התביעה או על גובה הנזק או על התוחלת של התביעה מבחינת סיכויי גבייה.
38. סוף דבר, שהערעור מתקבל והערעור שכנגד נדחה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבטל, והתיק יוחזר להמשך בירור התביעה. הסעדים הזמניים שניתנו יישארו על כנם. המשיבים (7-1) ישאו בשכר טרחת עורכי דינה של המערערת בסך 5,000 ₪ כל אחד (בסה"כ 35,000 ₪).
בשולי הדברים, יש להצר על כך שהתביעה הוגשה בשנת 2009 והבקשות לסילוק על הסף מחמת התיישנות הוגשו אף הן במהלך השנים 2010-2009, אך רק ביום 30.4.2016 ניתן פסק הדין הנסב על טענה זו. בירור הערעור בפנינו אף הוא נתעכב בשל הליך גישור אליו הפנינו את הצדדים, אך הגישור לא הסתייע. יש לקוות כי נוכח חלוף הזמן ושינוי הנסיבות (ובראש ובראשונה פטירתו של כהן ז"ל), המשך בירור התביעה יעלה על דרך המלך ויתקדם בקצב הראוי.
ש ו פ ט
השופט ג' קרא:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופטת ע' ברון:
אני מצטרפת למסקנה שאליה הגיע חברי השופט י' עמית שלפיה בהינתן נסיבות המקרה לא היה מקום לסלק על הסף את התובענה מחמת התיישנות. ומשמע שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שהתובענה תתברר לגופה, ובמסגרת זו אף הטענות המקדמיות שמורות לצדדים.