דיון והכרעה:
82. כאמור, בתביעה זו התובעת תובעת מהנתבעת את תמורת המוצרים שסיפקה לה, אשר בגין חלק מהם נמסרו שיקים שחוללו וביחס לחלק הנוסף של המוצרים נותר חוב פתוח.
83. הנתבעת אינה חולקת על אספקת המוצרים נשוא התביעה, או על סכום החוב הכולל נשוא התביעות וטענתה של הנתבעת היא, כי התובעת גרמה לה נזקים בסכומים ניכרים העולים על סכום החוב, כאשר לטענת הנתבעת, זכותה לקזז חלק מנזקים אלו כנגד החוב, תוך הודעה כי יש בכוונתה להגיש נגד התובעת תביעה בגין יתרת הנזק שנגרם לה. מן הראוי לציין, כי למיטב ידיעתו של בית המשפט, תביעה כזו לא הוגשה ע"י הנתבעת עד ליום כתיבת פסק דין זה.
84. הואיל וטענת הנתבעת הינה טענת קיזוז, הרי שנטל ההוכחה מוטל עליה. כמו כן, ביחס לחלק התביעה שיסודו בשיקים שבוטלו, מדובר בתביעה שטרית, שבה נטל הראיה מתהפך ולזכות התובעת עומדת חזקת התמורה שעל הנתבעת לסתור.
85. סוגי הנזקים שנגרמו לנתבעת, לטענתה, פורטו בבקשת הרשות להתגונן ובהתנגדות לביצוע שיקים, כאשר בשלב הגשת הבקשה וההתנגדות, טענה הנתבעת לנזקים בסכום כולל של 1,772,084 ₪. נזקים אלו נתמכו בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת ד"ר זיו רייך, רואה חשבון (להלן: "ד"ר רייך") מיום 26.2.15.
86. לתצהירי העדות הראשית, שהוגשו על ידי הנתבעת, צורפה חוות דעת של ד"ר רייך מיום 30.3.17, כאשר בחוות דעת זו נאמר, כי היא באה להחליף את חוות הדעת מיום 26.2.15, כאשר הנזק בחוות הדעת זו, הסתכם בסך 1,074,409 ₪.
87. בנוסף, צורפה לתצהירי העדות הראשית שהוגשו על ידי הנתבעת, חוות דעת משלימה מיום 31.5.15 ושבה נוספו נזקים שנגרמו לכאורה לנתבעת בגין אי מימוש רווח גולמי ונזקים נוספים, כתולדה מהפגמים בבקבוקים, כאשר הנזק לפי חוות דעת זו הסתכם בסך של 4,096,739 ₪ (להלן: "חוות הדעת המשלימה").
88. בפסק דין זה, אתייחס לטענות הקיזוז שהעלתה הנתבעת אחת לאחת, לפי הסדר שבו הן מועלות בחוות דעתו של ד"ר רייך.
89. עוד אציין כי לדברי הנתבעת, החלק הארי של טענת הקיזוז בתביעות שלפני מסתמך רק על הטענה שלפיה לא סופקו לה בקבוקים ע"י התובעת, או שסופקו לה באיחור, כאשר הנזקים שנגרמו לה בשל כך מסתכמים בסך של 1,074,409 ₪ לפי חוות הדעת המתוקנת של ד"ר רייך מיום 30.3.17 שצורפה ע"י הנתבעת לתצהירי העדות הראשית מטעמה (להלן: "חוות הדעת המתוקנת") (ראה סעיף 101 לתצהירו של טמיר שצורף להתנגדות לביצוע השיקים וסעיפים 76-78 לתצהיר בקשת הרשות להתגונן).
90. לטענת הנתבעת, אין היא מקזזת בהגנתה את הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב הפגמים בייצור הבקבוקים בסך 4,096,739 ₪ כעולה מחוות הדעת המשלימה, כאשר ביחס לנזקים אלו, יש בכוונתה להגיש תביעה נגד התובעת.
91. יחד עם זאת וחרף הצהרתה לפיה אין היא מבקשת לקזז מתביעת התובעת את הנזקים בגין הפגמים בייצור הבקבוקים, הרחיבה הנתבעת את היריעה בעניין הנזקים שנגרמו לה לכאורה עקב הפגמים הנטענים בבקבוקים, הן בתצהירים מטעמה, הן בחוות הדעת המשלימה של ד"ר רייך, כמו גם בחוות דעת המומחה זמר ס"ט שצורפה לתצהירי הנתבעת כנספח נ-6.
92. לפיכך, עקב אי הבהירות בטענת הנתבעת בעניין היקף טענת הקיזוז, אתייחס בפסק דין זה גם לטענה לפיה נגרם לנתבעת נזק עקב פגמים בייצור הבקבוקים.
93. אקדים ואומר כבר בשלב זה, כי לאחר ניתוח הראיות מקובלת עלי מסקנתו של מומחה התובעת, (להלן: "רו"ח זוהר"), ולפיה חוות דעתו של ד"ר רייך מבוססת על השערות ועל הנחות יסוד עובדתיות מוכחשות, אשר לא הוכחו בכל צורה שהיא. מקובל עלי דעתו של מומחה התובעת ולפיה חוות דעתו של ד"ר רייך, שאמורה להיות "כלכלית חשבונאית", נערכה מבלי שד"ר רייך עיין בדוחו"ת הכספיים של הנתבעת, במאזניה ובכרטסת הנהלת החשבונות שלה כך שחוות דעתו מבוססת על הנחות היפותטיות ותאורטיות בלבד. עוד מקובלת עלי דעתו של רו"ח זוהר, שלפיה לא ברור כיצד ניתן לחתום על חוות דעת כלכלית לעניין אובדן רווחים של חברה מבלי לעיין בדוחותיה הכספיים.
94. מקובלת עלי קביעתו של רו"ח זוהר, לפיה חוות הדעת של ד"ר רייך המתיימרת לאמוד נזק בשל "אובדן מכירות" בשל בקבוקים פגומים, יוצאת מתוך נקודת הנחה שכל הבקבוקים שסופקו לנתבעת החל משנת 2013 ואילך היו פגומים, כאשר מדובר על מאות אלפי בקבוקים וזאת תוך התעלמות מהעובדה, שהנתבעת המשיכה להזמין ולקבל בקבוקים כרגיל במהלך השנים 2013-2014 מבלי להעלות כל טענה בעניין.
95. בנוסף, מניח ד"ר רייך קשר סיבתי אוטומטי בין מלוא הירידה במכירות לבין הפגמים הנטענים, וזאת מבלי תשתית עובדתית להוכחת אותו קשר סיבתי.
96. מסקנתי היא, כי חוות דעתו של ד"ר רייך היתה מגמתית, בלתי מקצועית ואך נועדה לשרת את רצונה של הנתבעת, וזאת בלא להסתמך על נתונים אובייקטיביים ותוך הסתמכות עיוורת על טענות נציגי הנתבעת, טענות שלא הוכחו בכל צורה שהיא.
97. זאת ועוד, חוות דעתו של ד"ר רייך נסתרה בחקירתו הנגדית והוכח כי החישובים שבה שגויים. לא זו אף זו, אלא שלא ניתן כל הסבר לשוני הרב בין סכומי חוות הדעת הראשונה לבין הסכומים בחוות הדעת המתוקנת שהגיש ד"ר רייך.
הפסד בגין אי אספקת מוצרים:
98. לטענת הנתבעת ובהתאם לחוות דעת ד"ר רייך, נגרמו לנתבעת נזקים בגין אי אספקת מוצרים בסך של 559,007 ₪.
99. לטענת הנתבעת, לא סיפקה לה התובעת חלק מהמוצרים שהיא הזמינה, ולפיכך נמנע ממנה לממש את הרווח הגולמי בגין אותם מוצרים, ובנוסף נפגעה הנתבעת מבחינה תדמיתית מול הלקוחות השונים.
100. לצורך חישוב הנזק, הסתמך ד"ר רייך בחוות דעתו על דו"ח פיגורים שהתקבל מהתובעת נכון ליום 31.12.14 בגין אי אספקת מוצרים לשנת 2014 ובו מפורטים: תעודת קבלה, תאריך תעודת קבלה, מק"ט, תיאור המוצר, כמות בהזמנה, כמות בתעודה, הפרשי מוצרים שלא סופקו, תאריך הקבלה הצפוי , תאריך קבלה בפועל וכן הפרשי ימים בגין תאריכים אלו, כאשר לחוות דעת צורפה טבלה עליה הסתמך המומחה שסומנה כנספח ד'.
101. המומחה חישב את הנזק על ידי מכפלת הכמות בתעודה, בסכום הרווח הגולמי שאותו חישב.
102. בחקירתו הנגדית של ד"ר רייך, הסתבר כי הטבלה, שבה הוא סיכם את הנתונים ואת מסקנותיו (נספח ד'), היתה שגויה לחלוטין וכי אין להסתמך עליה בכל צורה שהיא. בחקירתו הנגדית הודה המומחה בטעותו, ראה בין היתר עמ' 16 לפרוטוקול שורה 15 ואילך.
103. בתצהירו של איציק עזר מנהל המכירות של התובעת (להלן: "איציק"), נאמר בסעיף 27 ואילך, כי בהתאם לכמויות הנקובות בתעודות המשלוח ובחשבוניות שצורפו לתצהירו, ובהתאם לדו"ח מאזן ההזמנות ממערכת הנהלת החשבונות של התובעת, סיפקה התובעת לנתבעת בשנת 2014 ותחילת שנת 2015, 254,824 בקבוקי PES כאשר 197,000 מתוכם סופקו לנתבעת במהלך שנת 2014 ויתרת 57,824 הבקבוקים היו מוכנים לאספקה בשנת 2014, אך בשל סיום ההתקשרות בין הצדדים סופקו לנתבעת בשנת 2015 באמצעות חברת פלסאל.
104. על פי הזמנות הרכש של הנתבעת היא הזמינה החל מ-10/13 ועד סיום ההתקשרות בין הצדדים כמות של 193,200 בקבוקיPES שהיו אמורים להיות מסופקים לה בשנת 2014 ולפיכך בהתאם לנתוני הנהלת החשבונות סופקו לנתבעת כל הבקבוקים שהיא הזמינה. דו"ח ממערכת הנהלת החשבונות של התובעת, המפרט את כמות הבקבוקים שסופקה בשנת 2014, צורף לתצהירו של איציק וסומן 17.
105. לטענת רו"ח זוהר, הבסיס העובדתי עליו נשענת חוות דעתו של ד"ר רייך הוא שגוי, שכן מבדיקת המסמכים החשבונאיים עולה כי התובעת סיפקה לנתבעת את כל הבקבוקים שהנתבעת טוענת שלא סיפקה.
106. בהתאם לבדיקתו של רו"ח זוהר את דו"ח מאזן ההזמנות ומערכת הנהלת החשבונות של התובעת, שצורפו כנספח ג' לחוות דעתו, עולה כי במהלך שנת 2014 סופקו לנתבעת 253,705 בקבוקים, כאשר למספר זה יש להוסיף 57,824 בקבוקים שסופקו לנתבעת באמצעות חברת פלסאל בתחילת בשנת 2015.
107. זאת ועוד, בשנת 2014 הנתבעת זיכתה את התובעת בכרטיסי הנהלת החשבונות שלה בסך של כ-1.1. מיליון ₪, המשקף קבלת כמות של 250,666 בקבוקים, והכל כמפורט בטבלה שצורפה לחוות דעתו של רו"ח זוהר. מסקנתו זו נתמכת גם בבדיקת כל החשבונות שזוכו על ידי הנתבעת בשנת 2014 או בתחילת שנת 2015.
108. לדברי רו"ח זוהר, הסיבה לתוצאה השגויה בחוות דעתו של ד"ר רייך הינה חישוב אריתמטי שגוי של ההפרש בין כמות הבקבוקים בהזמנות לבין כמות הבקבוקים שסופקו לפי תעודות המשלוח.
109. לדברי רו"ח זוהר, בחישובי ד"ר רייך נפלו שגיאות חישוביות שכתוצאה מהן הגיע ד"ר רייך לתוצאה שגויה ולפיה כביכול לא סופקו 101,680 בקבוקים, למרות שבפועל בקבוקים אלו סופקו. כאמור, מחקירתו הנגדית של ד"ר רייך עלה, כי הוא מודה בטעויות, כי אכן חישוביו היו שגויים מיסודם וכי הטבלה שצורפה כנספח ד' לחוות דעתו ושעליה השתית את חוות דעתו בפרק זה, משוללת יסוד ושגויה לחלוטין, כך שלא ניתן להסתמך עליה בכל צורה שהיא. ראה בעניין זה, את הסברו המלא של רו"ח זוהר בעמ' 24-28 לחוות דעתו, הסבר המקובל עלי במלואו והתואם לנתונים הגולמיים שצורפו לחוות הדעת, הסבר אשר לא נסתר בחקירתו הנגדית של רו"ח זוהר.
110. אציין כי עדותו של ד"ר רייך, בחקירתו הנגדית בעמ' 23 ואילך, הייתה מבולבלת, וד"ר רייך הודה בעצם כי היו כפילויות בטבלה נספח נ/1 שעליה ביסס את חוות דעתו (עמ' 25 לפרוטוקול ש' 19 ואילך), כך שהיא הייתה שגויה.
111. עוד טוען רו"ח זוהר, כי חישוב הנזקים בחוות דעתו של ד"ר רייך הוא היפותטי ותיאורטי, שכן לא הוצגה על ידי הנתבעת כל הזמנה של לקוח של הנתבעת שבוטלה או שלא סופקה בעקבות מחסור בבקבוקים. לטענת רו"ח זוהר, טענה המקובלת עלי, בהעדר הזמנות שבוטלו או לא מומשו, לא ניתן לטעון לאובדן רווח גולמי.
112. על פי חוו"ד רו"ח זוהר, מעיון בדוחות הכספיים של הנתבעת עולה כי הנתבעת החזיקה בשנים 2013-2014 מלאי בהיקפים של 3-4 מיליוני ₪ ולפיכך אין זה סביר שיגרמו נזקים של אובדן רווחים גולמי לחברה המחזיקה במלאי בהיקף זה, שכן יש באפשרותה למכור מתוך המלאי הקיים ולממש את הרווח הגולמי, גם אם לא סופקה לה סחורה במועד.
113. בהתייחס לבקבוקים מסוג PP, הרי שהתובעת התבקשה לבצע עליהם עבודות הדפסה בלבד, ללא ייצור של הבקבוק עצמו. לדברי המומחה, בקבוקים אלו הוחזרו לנתבעת שביצעה את ההדפסות אצל ספק אחר ומכרה את הבקבוקים, כאשר גם באשר לבקבוקים אלו לא הוצגה כל ראיה להזמנת רכש של לקוחות הנתבעת של בקבוקי PP שלא בוצעה כתוצאה ממחסור בבקבוקים אלו.
114. ב"כ הנתבעת, שהיה ער לטעויות שנפלו בחישובי המומחה מטעמו, ביקש בסיכומיו כי בית המשפט בעצמו "יצלול" למספרים ויבדוק את החשבונות, כדי לבדוק כי טענות הנתבעת נכונות.
115. אינני סבור כי בית המשפט, שאינו מומחה חשבונאי, אמור ל"צלול" לחשבונות הנתבעת כדי לתקן את טעויות המומחה מטעמה. כאמור, על הנתבעת מוטלת החובה להוכיח את מלוא טענותיה לרבות את הטענות החשבונאיות.
116. לפיכך, לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כל נזק וגם אי מימוש רווח גולמי בגין בקבוקי PES שלא סופקו, או בגין בקבוקים מסוג PP.
117. עוד יצוין, כי מעבר לכך שהנתבעת לא הוכיחה את טענתה לנזק ואי מימוש רווח גולמי בשל אי אספקת הבקבוקים, הרי שגם לא עלה ביד הנתבעת להוכיח את טענתה הבסיסית כי הבקבוקים הנטענים לא סופקו לה. נהפוך הוא – מהמפורט לעיל עולה, כי טענה זו נסתרה ועלה בידי התובעת להוכיח כי כל כמות הבקבוקים שהזמינה הנתבעת מהתובעת בשנת 2014 סופקו לנתבעת.
118. לפיכך, גם טענתה של הנתבעת להפרת התחייבויותיה החוזיות של התובעת באי אספקת כמות הבקבוקים שהוזמנה, לא הוכחה לפניי.
הנזק בגין עיכוב באספקת מוצרים:
119. לטענת הנתבעת, מאחר והתובעת לא סיפקה לה מוצרים במועד נגרם לה נזק בסך של 29,803 ₪.
120. על פי הנטען בתצהירו של טמיר ברקוביץ, מנהל הנתבעת (להלן: "טמיר"), החל בשנת 2014 חדלה התובעת לעמוד במועדי האספקה ובכך הפרה את התחייבותה לספק בקבוקים במועדים ובכמויות כנקוב בהזמנות, אשר חלקם סופק באיחור ניכר ויתרתם כלל לא סופקו.
121. לטענת הנתבעת, העיכובים באספקה של מכלי הבקבוקים, המהווים הפרת התחייבויותיה של התובעת, גרמו לנתבעת להפר את התחייבויותיה כלפי צדדים שלישיים, לאובדן לקוחות ולנטישת צרכנים. כן, גרמו לה העיכובים לדחיית מכירות, לבעיות תזרים מזומנים וכן לפגיעה משמעותית ברווחיות.
122. בהתאם לאמור בתצהירו של איציק, עד התובעת, אופן העבודה השוטף מול הנתבעת היה מתבצע באופן שבו מדי חצי שנה היתה הנתבעת שולחת לתובעת הזמנת מסגרת שבה צוינו כמות הבקבוקים לייצור מכל נפח (בדרך כלל 50,000 בקבוקים מכל נפח). על בסיס הזמנות המסגרת היתה התובעת מזמינה את חומר הגלם הדרוש, ועל גבי גופי הבקבוק "הערומים" היתה התובעת מבצעת הדפסות בהתאם להזמנות רכש שהנתבעת היתה שולחת מעת לעת, כאשר כמות המינימום לכל הזמנת רכש להדפסה, היתה בהתאם למוסכם בין הצדדים 15,000 בקבוקים.
123. לאחר ביצוע ההדפסות על פי הזמנת הרכש, היתה הנתבעת מושכת את כמות הבקבוקים הדרושה לה מתוך הבקבוקים המודפסים. עם קבלת הבקבוקים אצל הנתבעת, היתה נמסרת לנתבעת תעודת משלוח עם פירוט של כמות הבקבוקים מכל נפח שסופקה, מועד האספקה וציון המספר הסידורי של הזמנות הרכש הרלוונטיות שסופקו באותו משלוח. הזמנות הרכש לא סופקו בהכרח במשלוח אחד, אלא פוצלו למספר משלוחים בהתאם לדרישות הנתבעת.
124. לדברי איציק, תנאי התשלום היו שוטף + 90 יום כשהנתבעת כמעט תמיד שילמה באמצעות שיקים מעותדים עם זמני פירעון התואמים את מועד התשלום המוסכם, כאשר התובעת נהגה לתאם עם הנתבעת את הפקדת השיקים על מנת לוודא שיהיה להם כיסוי ומתוך התחשבות מסחרית בתזרים המזומנים של הנתבעת.
125. בהתאם לחוות דעתו של רו"ח זוהר, כל החישוב של הנתבעת ושל ד"ר רייך הינו תיאורטי והוא לא הראה כל דחיה בפועל במימוש רווח גולמי, ולא הראה כי הנתבעת נאלצה לדחות אספקת הזמנות ללקוחותיה כתוצאה מאיחור נטען באספקת בקבוקים על ידי התובעת.
126. כן, טען רו"ח זוהר כי שיעור הריבית שנקב ד"ר רייך בחוות דעתו הוא שרירותי וחסר בסיס, ולא הוצגה כל ראיה לכך שהנתבעת נשאה בפועל בעלויות המימון שהוא נוקב בהן.
127. גם בעניין זה, העדפתי את גרסת התובעת והמומחה מטעמה, על פני גרסת הנתבעת שלא הוכחה, ושהתבססה על הנחות והשערות של ד"ר רייך, כך שלא עלה בידה להוכיח את טענתה לעניין זה.
128. ויודגש גם בהקשר זה, גם הטענה הבסיסית של הנתבעת בדבר העיכובים באספקת הבקבוקים וגם הטענות לנזקים כתוצאה מכך – לא הוכחו. כך, לא הוכיחה הנתבעת כי התובעת הפרה התחייבויותיה החוזיות ולא הוכיחה כי נגרמו לה נזקים כתוצאה מהתנהלות התובעת.