הפסד בגין מוצרים משלימים ללא תחליף (פטמות):
129. לטענת הנתבעת נגרם לה נזק בגין אי מכירת מוצרים משלימים בסך של 329,208 ₪.
130. בהתאם לאמור בחוות דעתו של רו"ח זוהר, אין מקום למסקנת ד"ר רייך בקשר להפסד בנושא הפטמות.
131. אציין, כי מאחר ולא קיבלתי את טענות הנתבעת, לפיהן התובעת לא סיפקה לה מוצרים או שהיא הפרה את התחייבותה לעניין מועדי אספקת המוצרים, הרי שממילא עניין מכירת הפטמות הינה תאורטית בלבד ואין לייחס כל נזק בגין אי מכירת פטמות להתנהלות התובעת. מה גם, שכל נזק כאמור, הינו תיאורטי לחלוטין ולא הוכח על ידי הנתבעת ולפיכך אינני מקבל את טענת הנתבעת גם בעניין זה.
נזק בגין תשלום לחברה INAYA (ירדן)
132. גם הטענה המתייחסת לנזק זה בסך 65,000 ₪ בגין אי אספקת בקבוקים היתה תיאורטית ולא הוכחה בכל צורה שהיא.
133. גם לעניין זה יפה מסקנתי, לפיה לא הוכח כי התובעת לא סיפקה בקבוקים במועד, והאמור בחוות דעתו של ד"ר רייך, מומחה הנתבעת, בעניין זה מבוסס על השערות והנחות בלתי מבוססות.
טענה בדבר זיכויים לסין
134. לטענת הנתבעת, בתחילת שנת 2014 איתר מפיץ חדש בסין. לטענת הנתבעת, בעת ביקור בתערוכה בסין למוצרי תינוקות, הראה מפיץ משנה של הנתבעת למר עמיקם ברקוביץ בקבוק פגום הארוז בקופסה, שצידו האחד היה רך ממשנהו, לטענת הנתבעת מר ברקוביץ נוכח כי הבעיה קיימת גם בשאר הבקבוקים.
135. לטענת הנתבעת, מר ברקוביץ, עקב מצוקתו, העביר זיכוי בסך 10,000 $ למפיץ החדש כדי שסכום זה ישמש זיכוי למפיצי משנה מתלוננים. במועד מאוחר יותר שולם, לטענת הנתבעת, בגין פגם זה פיצוי נוסף בסך 26,500 $.
136. בסך הכל טוענת הנתבעת כי נגרמו לה נזקים בגין הפיצויים ששילמה בסך 94,814 ₪.
137. מדובר בטענה סתמית שהופרחה באוויר ולא הוכחה בכל צורה שהיא. כל האמור בחוות דעת המומחה בעניין הפיצוי לסין מהווה השערה, המבוססת על עדות מפי השמועה, ואין כל ראיה כי התשלומים שהועברו לסין מהווים פיצוי עבור ליקוי בבקבוקים.
138. כמו כן, גם ביחס לתשלומים עצמם ששולמו לסין, הרי לפי האמור בחוות דעת רו"ח זוהר, התשלום בסך 10,000 $ מוגדר בנספח י"ט כ"בונוס" ולא כפיצוי ואילו התשלום בסך של 16,500 $ מוגדר בנספח י"ט 2 כהנחה מסחרית.
139. לפיכך, לא הוכיחה הנתבעת גם ראש נזק זה.
הנזקים בחוות הדעת המשלימה של ד"ר רייך
140. בתצהיריהם טענו טמיר ועמיקם ברקוביץ כי הנזקים העקיפים כתוצאה מהאירועים שפורטו בתצהיריהם, מסתכמים בסך של 6,510,460 ₪. בתצהיריהם ציינו העדים רק ראשי פרקים לנזק, תוך הפניה לחוות דעתו של ד"ר רייך כחזות הכל, מבלי ליצור כל תשתית עובדתית לנזקים העצומים שנטענו.
141. לטענת הנתבעים, מכלי הבקבוקים שסופקו ללקוחות הנתבעת היו פגומים ולא עמדו בסטנדרטים שהגדירה הנתבעת וזאת באופן שדופן הבקבוק היה רך במקום דופן קשיח, כמקובל.
142. לטענת הנתבעת, עבור נזק בגין אי מימוש רווח גולמי בגין בקבוקי PES נגרם לה נזק נומינלי בסך 2,580,553 ₪, כמפורט בחוות דעתו המשלימה של ד"ר רייך.
143. לטענת הנתבעת, עבור נזק בגין אי מימוש רווח גולמי בגין פטמות נגרם לה נזק נומינלי בסך 1,009,152 ₪, כמפורט בחוות דעתו המשלימה של ד"ר רייך.
144. עוד נטען, כי נגרם לנתבעת נזק בגין מימון הלוואת בעלים בסך 126,069 ₪.
145. לטענת ד"ר רייך בחוות דעתו, הנזק המשוערך שנגרם לנתבעת נכון ליום 31.5.15 מסתכם בסך 4,096,739 ₪.
146. הרושם שהתקבל על ידי כי חוות הדעת המשלימה נועדה להאדיר ולחזק את "הנזק" שנגרם לכאורה לנתבעת, ללא יסוד במציאות, כדי להגדיל את משקלה הסגולי של טענת הקיזוז מול התביעה.
147. בעניין זה, מן הראוי לציין, כי חרף הצהרת הכוונות מצד הנתבעת בדבר כוונתה להגיש תביעה נגד התובעת, היא לא הגישה תביעה כלשהי בגין הנזקים האדירים שלכאורה נגרמו לה (כ-6.5 מיליון ₪ לטענתה) למרות שחלפו כ-4 שנים ממועד הגשת התביעה נגדה. התנהלות זו אומרת דרשני, שכן רב המרחק מהעלאת טענת טענת קיזוז סתם, לבין הגשת תביעה על סכום זהה, שכן תביעה כרוכה בתשלום אגרה בסכום גבוה וסיכון בחיוב בהוצאות מתאימות אם תידחה.
טענות הנתבעת בדבר אספקת בקבוקים פגומים:
148. לטענת הנתבעת, כפי שפורטה בתצהיריהם של טמיר ועמיקם ברקוביץ', בין השנים 2012-2013 הזמינה הנתבעת 578,400 ₪ מכלי בקבוקים, אשר יועדו בעיקר לשוק הספרדי והסיני.
149. בשנת 2014 איתרה הנתבעת מפיץ חדש בסין וזאת לאחר שהמפיץ הקודם הפסיק את פעילות ההפצה נוכח ירידה משמעותית בהיקף המכירות שנבע מאספקתם של מכלי בקבוקים פגומים על ידי התובעת.
150. נסיבות עזיבתו של המפיץ הקודם הובאו לידיעת עמיקם ברקוביץ', כנטען בתצהירו, במהלך תערוכה וכנס משווקים שהתקיימה בשנחאי ביולי 2014 שבו הועלו בפני עמיקם תלונות מצד סוכניו של המפיץ הקודם, כך שבמהלך התערוכה, הוציא אחד הסוכנים של המפיץ הקודם מארז של אחד ממכלי הבקבוקים והציג בפני עמיקם בקבוק פגום בעל דופן רכה. לדברי עמיקם, כך היו גם יתר המכלים.
151. לטענת עמיקם, לאחר שובו ארצה, התקיימה פגישה במשרדי הנתבעת כאשר באותה פגישה העלתה הנתבעת את טענותיה בפני נציגי התובעת בעניין הבקבוקים הפגומים, כאשר באותה ישיבה הוחלט עם נציגי התובעת שלא לבצע השבה של הבקבוקים מהלקוחות (recall) נוכח העלות הכספית הכרוכה באיסופם מהשוק הסיני וחוסר היכולת הטכנית לבצע את פעולת האיסוף (סעיף 21-22 לתצהיר עמיקם).
152. לטענת עמיקם, עם היוודע הפגם במכלי הבקבוקים, עורר הדבר חשש אצל הלקוחות הסינים כי מדובר בניסיון זיוף של מוצרי הנתבעת, דבר שגרם לירידה משמעותית במכירות המוצרים בשוק זה.
153. לטענת הנתבעת, משווקי העולם הגיעו תלונות רבות בנוגע לייצור פגום של הבקבוקים, באופן שדופן הבקבוק רכה, ובעקבות כך, הייתה ירידה דרמטית במכירת כלל מוצרי הנתבעת, כאשר מכלי הבקבוקים מהווים את מוצר הבסיס של הנתבעת.
154. על טענות עמיקם ברקוביץ', חזר גם טמיר ברקוביץ' בתצהירו. הנתבעת צירפה לראיותיה חוות דעת של מומחה מטעמה, זמר ס"ט, אשר בדק 12 בקבוקים שהובאו לו וקבע כי מרביתם פגומים באופן שקיימים הבדלי עובי דופן משמעותיים במרבית הבקבוקים. חוות דעת המומחה צורפה כנספח נ-6 לתצהיר הנתבעים.
155. לטענת הנתבעים, לאחר היוודע דבר אספקת הבקבוקים הפגומים על ידי התובעת, הוציא טמיר הודעת דואר אלקטרוני למנהל התובעת המציג בפניו את הליקויים.
156. לטענת הנתבעת, מנהלי התובעת לא הכחישו את אחריותם למוצרים הפגומים ואף הודיעו כי יקבלו אחריות מלאה על מעשיהם או מחדליהם.
157. לטענת התובעת בתצהירה, אין יסוד לטענת הפגמים בבקבוקים. טענת הפגמים עלתה לראשונה ביולי 2014 כאשר הנתבעת העבירה למר עזר הודעת דוא"ל שלטענתה נשלחה אליה מהמפיץ החדש שלה בסין ושבה הוא מלין כביכול כי בקבוקים שסופקו לו לאחרונה היו בעלי דופן רכה. לטענת התובעת, מדובר בשולח אנונימי שלא ניתן לבדוק את זהותו ומה הם קשריו המסחריים עם הנתבעת, כאשר לטענת התובעת, לא ניתן לטעון על סמך מייל אחד ביולי 2014 כי כל מאות אלפי הבקבוקים שסופקו לנתבעת בשנים שקדמו לכך, ונמכרו על ידה ללקוחותיה, היו פגומים.
158. לטענת התובעת, הנתבעת לא הציגה כל תלונה מאת צרכן קצה של הבקבוקים וכל שיש לה הוא מייל של גורם מעוניין מטעמה.
159. מבחינת התובעת, העובדה לפיה הנתבעת קיבלה לידיה במשך כל השנים את הבקבוקים ולא העלתה כל טענה לגבי "דופן רכה", מהווה אישור מצד הנתבעת כי הבקבוקים שסופקו לה עונים לדרישותיה.
160. עוד טוענת התובעת, כי במהלך 7 שנים שבמהלכן יצרה התובעת בקבוקים עבור הנתבעת, החל משנת 2008 ועד נובמבר 2014, סופקו לנתבעת מאות אלפי בקבוקים, כאשר במהלך כל אותן 7 שנים לא העלתה הנתבעת כל טענה בעניין "דופן רכה", עד לפעם הראשונה והיחידה ביולי 2014.
161. לטענת התובעת, הנתבעת מכרה לצדדים שלישיים את כל הבקבוקים שסופקו לה לאורך השנים, לאחר שהיא בדקה אותם בעצמה בעת קבלתם ולא מצאה בהם שום "דופן רכה". זאת ועוד, הנתבעת מכרה לצדדים שלישיים גם את כל הבקבוקים שסופקו לה אחרי יולי 2014 וגם אז לא הועלתה כל טענה לגבי "דופן רכה".
162. לטענת התובעת, על הנתבעת מוטלת חובה לבדוק את הבקבוקים לפני שליחתם ללקוחותיה ואם היא היתה סבורה כי הבקבוקים רכים מדי, היה עליה לדון בכך עם התובעת ולהגדיר פרמטרים מדויקים למידת הרכות הרצויה. כך, שהעובדה שהנתבעת קיבלה את הבקבוקים שסופקו לה במשך השנים ומעולם לא טענה כי הם רכים או שהדופן שלהם אינה אחידה, כמוה כאישור והסכמה מפורשת של הנתבעת שהבקבוקים שסופקו לה היו לשביעות רצונה. עוד טענה התובעת כי, הנתבעת בודקת את כל הבקבוקים שמגיעים אליה לפני שהיא שולחת אותם ללקוחותיה, בין היתר, בשלב ההרכבה של חלקי הפלסטיק הנוספים של הבקבוקים. ואכן, במהלך 7 השנים בהם ייצרה התובעת בקבוקים עבור הנתבעת, היו מקרים בהם החזירה הנתבעת בקבוקים שלטענתה היו לקויים, כך שאין ספק כי היא נהגה לבדוק את הבקבוקים עם קבלתם אצלה.
163. לטענת התובעת, טענה לפיה דופן הבקבוק היא "רכה", היא טענה חסרת משמעות שכן, "רך" הוא מושג סובייקטיבי.
164. בניגוד לטענת הנתבעת, טוענת התובעת, כי היא מעולם לא הודתה באספקת מוצרים פגומים, אלא שמההתכתבויות בין הצדדים עולה כי התובעת הכחישה את טענות הנתבעת, אך אמרה כי אם יוצגו לה דוגמאות של בקבוקים פגומים, היא תבדוק את הטענה לגופה ואם יתברר כי היו בקבוקים פגומים, היא תהיה מוכנה לזכות בגינם.
165. למרות שהנתבעת לא העבירה דוגמאות של בקבוקים פגומים לתובעת, הודיעה לה התובעת במייל מיום 14.10.2014, כי הנתבעת תזוכה בעלות משטח בקבוקים בסך של 3,550 דולר, כי התובעת תוותר לה על השקעה בסך של 6,000 ₪ בגין חלקה במימון עלויות הרכישה של מערכת ההדפסה של בקבוקי וכוסות ה – PP. ההחלטה האמורה נעשתה לפנים משורת הדין, מטעמי שימור לקוחות ולאור הקשר המסחרי רב השנים בין החברות.
166. התובעת מצידה, הגישה את חוות דעת המומחה דן לאונר בעניין איכות הבקבוקים. המומחה לאונר התייחס בחוות דעתו לחוות הדעת שהוגשה על ידי מומחה הנתבעים, זמר, כאשר לדברי המומחה לאונר, הבעיה היחידה בבקבוקים לפי חוות דעת זמר, הינה תחושה של אזורים רכים ב-9 מתוך 12 הבקבוקים שנבדקו על ידו, מבלי לבסס תחושה זו בפרמטרים כמותיים כלשהם.
167. לדברי המומחה לאונר, הוא עצמו בדק את כל 12 הבקבוקים ומצא אותם תקינים, איכותיים וללא כל פגם וליקוי והוא הגיע למסקנה כי כל 12 הבקבוקים שנבדקו היו תקינים לחלוטין.
168. בהתייחס לחוות דעת המומחה זמר, אמר לאונר כי לא ניתן להסיק מסקנה כלשהי לגבי איכותם של מאות אלפי בקבוקים שסופקו לנתבעת מבדיקה של 12 בקבוקים בלבד, שכן, גודל המדגם הנבדק אינו עולה בקנה אחד עם המדגם המינימלי הקבוע בתקן.
169. במסקנות חוות דעת המומחה לאונר נקבע כי בהיעדר הגדרה כמותית במפרט במידת קשיחות מסוימת של עובי הדופן, אין משמעות לטענה המועלית בדו"ח זמר בדבר רכות הדופן.
170. אציין כי דוגמאות 12 הבקבוקים אבדו לתובעת, לאחר בדיקתם ע"י שני המומחים. הנתבעת מלינה על תקלה זו וטוענת כי יש בכך כדי לפגוע בה, שכן נבצר מבית המשפט עצמו להתרשם באופן בלתי אמצעי מהבקבוקים ולהשתכנע כי הינם פגומים.
171. מסכים אני כי מדובר בתקלה מצערת שלא היתה אמורה לקרות, אולם אינני סבור כי יש בתקלה זו כדי לפגוע במי מהצדדים, שכן הבקבוקים אבדו לאחר שנבדקו ע"י מומחי שני הצדדים, כאשר בית המשפט אינו "מומחה" לעניין זה, ואין ערך ראייתי רב, אם בכלל, להתרשמותו מהבקבוקים אלמלא אבדו.
הטענה לעניין הפגמים בבקבוקים לאור הוראות חוק המכר:
172. בסעיפים 13 ו-14 לחוק המכר תשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק המכר") נקבע:
"13.(א) על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו.
(ב) הוסכם על הובלת הממכר, על הקונה לבדוק אותו מיד לאחר שהגיע למקום הייעוד, ואם הועבר הממכר למקום אחר בלי שהקונה בדק אותו והמוכר ידע או היה עליו לדעת על אפשרות של העברה כזאת – מיד לאחר שהגיע הממכר למקום האחר.
(ג) על המוכר לתת לקונה, לפי דרישתו, הזדמנות נאותה לבדוק את הממכר לפני המועדים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
14. (א) על הקונה להודיע למוכר על אי-התאמה מיד לאחר מועד הבדיקה לפי סעיף 13(א) או (ב) או מיד לאחר שגילה אותה, הכל לפי המוקדם יותר.
(ב) לא הודיע הקונה על אי ההתאמה כאמור בסעיף קטן (א), אין הוא זכאי להסתמך עליה."
173. לטענת הנתבעת, התובעת סיפקה לה בקבוקים פגומים בהיקף של מאות אלפים וזאת לאורך השנים 2008-2014 (התביעה מתייחסת לשנים 2011-2014), כאשר הפעם הראשונה שבה העלתה הנתבעת טענה בדבר הפגם בבקבוקים היתה לאחר חודש יולי 2014.
174. ודוק, לא נטען ולא הוכח על ידי הנתבעת כי היא העלתה טענה כלשהי ביחס לבקבוקים במועד מוקדם יותר.
175. בהתאם לסעיף 13 (א) לחוק המכר: "על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו".
176. ובהתאם לסעיף 14 (א) לחוק: "על הקונה להודיע למוכר על אי ההתאמה מיד לאחר מועד הבדיקה לפי סעיף 13 (א) או (ב) או מיד לאחר שגילה אותה. הכל לפי המוקדם יותר".
177. בסעיף 14 (ב) לחוק נקבע: "לא הודיע הקונה על אי ההתאמה כאמור בסעיף קטן (א), אין הוא זכאי להסתמך עליה".
178. הוכח לפני, כי לאחר שהסחורה היתה מסופקת לנתבעת, היה קבלן ההרכבות מטעם הנתבעת, קיבוץ אפיקים, מבצע עבור הנתבעת את הרכבת המוצרים ואת בקרת האיכות (ראה עדותו של טמיר בעמוד 56 לפרוטוקול שורות 18-19): "אני עבדתי בקבלנות עם קיבוץ אפיקים. קיבוץ אפיקים ביצע עבורי את הרכבת המוצרים ובקרת איכות תמורת תשלום.."
179. מאחר והבקבוקים נבדקו בצורה שוטפת על ידי הנתבעת או מטעמה בסמוך לאחר אספקתם, והואיל והנתבעת לא הודיעה לתובעת על פגם כלשהו בסמוך לאחר הבדיקה, הרי שכאמור, לפי סעיף 14 (ב) לחוק המכר, אין הנתבעת זכאית להסתמך על אי ההתאמה.
180. זאת ועוד, בניגוד למצופה ממנה, הנתבעת לא הוכיחה ואף לא ניסתה להוכיח כי התקבלו במהלך כל השנים תלונות מלקוח כלשהו, בין בארץ ובין בחו"ל, על פגם בבקבוקים ובמיוחד על הפגם מסוג של "רכות" (ראה בעניין זה עמוד 57 לפרוטוקול, שורות 1-2. עמוד 59 לפרוטוקול, שורות 2-4, שורות 5-9, שורות 27-29 ובעמוד 60 לפרוטוקול, שורות 1-2 והחל משורה 10 עד עמוד 27).
181. לא הוכחה על ידי הנתבעת כל תלונה ביחס לבקבוקים "רכים" ע"י מי מהלקוחות, לא הוכחה החזרה של בקבוקים על ידי מי מהלקוחות, כאשר מדובר בלקוחות רבים ובמאות אלפי בקבוקים לאורך התקופה וסביר להניח, כי אילו הבקבוקים היו פגומים או לפחות חלק גדול מהם, יכולה וצריכה היתה הנתבעת להציג תלונות או ראיות כאלה או אחרות. אולם, הנתבעת לא עשתה כן וטמיר אף אישר בעדותו כי לא הוגשה נגד הנתבעת תביעה על ידי מי מהלקוחות בגין בקבוקים פגומים.