הנזק בגין עיכוב באספקת מוצרים:
119. לטענת הנתבעת, מאחר והתובעת לא סיפקה לה מוצרים במועד נגרם לה נזק בסך של 29,803 ₪.
120. על פי הנטען בתצהירו של טמיר ברקוביץ, מנהל הנתבעת (להלן: "טמיר"), החל בשנת 2014 חדלה התובעת לעמוד במועדי האספקה ובכך הפרה את התחייבותה לספק בקבוקים במועדים ובכמויות כנקוב בהזמנות, אשר חלקם סופק באיחור ניכר ויתרתם כלל לא סופקו.
121. לטענת הנתבעת, העיכובים באספקה של מכלי הבקבוקים, המהווים הפרת התחייבויותיה של התובעת, גרמו לנתבעת להפר את התחייבויותיה כלפי צדדים שלישיים, לאובדן לקוחות ולנטישת צרכנים. כן, גרמו לה העיכובים לדחיית מכירות, לבעיות תזרים מזומנים וכן לפגיעה משמעותית ברווחיות.
122. בהתאם לאמור בתצהירו של איציק, עד התובעת, אופן העבודה השוטף מול הנתבעת היה מתבצע באופן שבו מדי חצי שנה היתה הנתבעת שולחת לתובעת הזמנת מסגרת שבה צוינו כמות הבקבוקים לייצור מכל נפח (בדרך כלל 50,000 בקבוקים מכל נפח). על בסיס הזמנות המסגרת היתה התובעת מזמינה את חומר הגלם הדרוש, ועל גבי גופי הבקבוק "הערומים" היתה התובעת מבצעת הדפסות בהתאם להזמנות רכש שהנתבעת היתה שולחת מעת לעת, כאשר כמות המינימום לכל הזמנת רכש להדפסה, היתה בהתאם למוסכם בין הצדדים 15,000 בקבוקים.
123. לאחר ביצוע ההדפסות על פי הזמנת הרכש, היתה הנתבעת מושכת את כמות הבקבוקים הדרושה לה מתוך הבקבוקים המודפסים. עם קבלת הבקבוקים אצל הנתבעת, היתה נמסרת לנתבעת תעודת משלוח עם פירוט של כמות הבקבוקים מכל נפח שסופקה, מועד האספקה וציון המספר הסידורי של הזמנות הרכש הרלוונטיות שסופקו באותו משלוח. הזמנות הרכש לא סופקו בהכרח במשלוח אחד, אלא פוצלו למספר משלוחים בהתאם לדרישות הנתבעת.
124. לדברי איציק, תנאי התשלום היו שוטף + 90 יום כשהנתבעת כמעט תמיד שילמה באמצעות שיקים מעותדים עם זמני פירעון התואמים את מועד התשלום המוסכם, כאשר התובעת נהגה לתאם עם הנתבעת את הפקדת השיקים על מנת לוודא שיהיה להם כיסוי ומתוך התחשבות מסחרית בתזרים המזומנים של הנתבעת.
125. בהתאם לחוות דעתו של רו"ח זוהר, כל החישוב של הנתבעת ושל ד"ר רייך הינו תיאורטי והוא לא הראה כל דחיה בפועל במימוש רווח גולמי, ולא הראה כי הנתבעת נאלצה לדחות אספקת הזמנות ללקוחותיה כתוצאה מאיחור נטען באספקת בקבוקים על ידי התובעת.
126. כן, טען רו"ח זוהר כי שיעור הריבית שנקב ד"ר רייך בחוות דעתו הוא שרירותי וחסר בסיס, ולא הוצגה כל ראיה לכך שהנתבעת נשאה בפועל בעלויות המימון שהוא נוקב בהן.
127. גם בעניין זה, העדפתי את גרסת התובעת והמומחה מטעמה, על פני גרסת הנתבעת שלא הוכחה, ושהתבססה על הנחות והשערות של ד"ר רייך, כך שלא עלה בידה להוכיח את טענתה לעניין זה.
128. ויודגש גם בהקשר זה, גם הטענה הבסיסית של הנתבעת בדבר העיכובים באספקת הבקבוקים וגם הטענות לנזקים כתוצאה מכך – לא הוכחו. כך, לא הוכיחה הנתבעת כי התובעת הפרה התחייבויותיה החוזיות ולא הוכיחה כי נגרמו לה נזקים כתוצאה מהתנהלות התובעת.