555. זאת ועוד; בהינתן כי העסקה לא עברה את מנגנון האישור הנדרש, הרי שעל פי סעיף 270 לחוק החברות, אישור העסקה עולה כדי הפרת חוזה מול החברות, והחברות
--- סוף עמוד 126 ---
זכאיות גם לתרופות המגיעות להן בדין כתוצאה מכך, כאשר, בהמשך, מזכירים ב"כ התובעים כי ידנו בכך כאשר יתבקש הסעד שעניינו ביטול מניית ההנהלה (סעיף 766).
556. וכך נאמר בסעיפים 767-769 לסיכומי התובע (ההדגשות במקור):
"767. על יסוד האמור לעיל במסגרת פרק זה יתבקש בית המשפט הנכבד להורות למיכה להשיב לחברות את הסכומים הבאים, שניטלו על ידו שלא עדין מקופת החברות, בין השנים 2006 ואילך:
767.1 סך של 2,713,175 ₪ – במשיכת כספים מהחברות על שם האם טובה.
767.2 סך של 458,789 ₪ – בתשלום דמי ניהול שנמשכו הפועל לחברת מיכה לוי השקעות.
767.3 כמו כן יתבקש בית המשפט הנכד להורות על מכירת כל ההתחייבות בספרי החברות, ביחס לדמי הניהול.
767.4 סך של 261,000 ₪ באמצעות העסקה פיקטיבית של קרובי משפחה שלא עבדו בפועל עבור החברות: נולה, גרושתו של מיכה, ומיכל ואופיר סוכר, בתו וחתנו של מיכה.
767.5 סך של 736,586 ₪ – המהווה את ההפרש בין שכרו האמיתי והמוצהר של מיכה (42,000 ₪ ברוטו) לבין סכומים שניטלו על ידו במסגרת תלושי השכר.
767.6 סך של 3,295,638 ₪ – המהווה את תשלום המס ("גילום") על גניבותיו של מיכה, במסגרת תלוש השכר לחודש 12/2014.
767.8 סך של 5,171,866 ₪ – המהווה את ההפרש בין עלות שכרו של מיכה החל מפרוץ הסכסוף לבין עלות שכרו האמיתי והמוצהר, על פי החישוב הבא:
767.8 בהתאם לחוו"ד הכלכלן רוזנברג, מטעם הנתבעים, עלות שכרו של מיכה עומדת על 1,670,000 ₪ לשנה (ראה סעיף 18 לחווה"ד). יוצא, אפוא, כי בין החודשים 06/2013 ועד 03/2018 עמדה עלות השכר על 8,071,666 ₪.
767.9 עלות המעביד בגין שכרו האמיתי והמוצהר של מיכה עומדת, לכל היותר, על 600,000 ₪ בשנה (עלות מעביד
--- סוף עמוד 127 ---
חודשית – 50,000 ₪ לחודש X 12 חודשים). סכום זה, כשהוא מוכפל ב – X 4.833 שנים (4 שנים ו-10 חודשים) = 2,899,800 ₪.
5,171,866 ₪ = 2,899,800 ₪ – 8,071,66 ₪
768. סכומים אלה (סע' 767.1 – 767.7 לעיל), בערכים נומינאליים, עומדים על 12,637,054 ₪.
769. סכומים אלה, כשהם משוערכים ליום 1.3.2018, עומדים על 13,323,579 ₪, בהתאם לנספחי החישוב מתוכנת 'כל נתון', המצורפים להלן".
557. וכך נאמר בסעיף 770 לסיכומי התובע:
"נזכיר, כי לחברה קיימת הזכות להשבת מלוא הכספים שהחברה הוציאה כתוצאה מהפרת האמון של נושא המשרה כלפי החברה, כתרופה הטבעית (אך לא היחידה) במקרים בהם נושא המשרה הפר את חובת האמון שלו כלפי החברה (ראה ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטוונגר בע"מ, לח(3) 253, 282 (1984))... [קטע ארוך מפסק הדין צוטט לאורך עמוד 167 לסיכומים].