651. בתת פרק ה.12. טוענים ב"כ התובע כי, "דו"חות הנסיעה" שהפיקו החברות בזמן אמת, הינם לקוניים, חסרי כל מידע מהותי ביחס למטרת הנסיעה, ואין בהם כדי להרים את הנטל לגבי מטרת הנסיעה שפורטה בדו"ח", כלשון כותרת תת הפרק.
--- סוף עמוד 147 ---
652. ב"כ התובע מסבירים בסיכומיהם כי הנוהג בחברות לגבי נסיעותיו של מיכה, כך לגרסתן, במסגרת תשובת הנתבעים, גילם חזקה (כמעט חלוטה...) לפיה כל נסיעותיו של מיכה לחו"ל מהוות נסיעת עבודה – אלא אם כן הוכח אחרת (סעיף 931; ההדגשים והקווים במקור) (סעיף 932). הפרקטיקה היא: מיכה טס על חשבון מלונות שלום, החברה משלמת גם עבור השהייה במלונות ועבור האש"ל, ורק לאחר מכן מדווח מיכה להנהלת החשבונות ו"מבהיר אם אלו [ההוצאות הנ"ל] היו לצורכי עסקים או לא" (סעיף 932). לאחר מעשה, מולא על ידי רו"ח בן פורת טופס לקוני וחסר כל מידע מהותי, לגבי כל נסיעה שבוצעה על ידי מיכה. דלותם של טפסים אלה מוכיחה, כי הם אינם מהווים ראיה ואף לא ראשית ראיה שאותה נסיעה ספציפית לחו"ל אכן הייתה נסיעה עסקית (סעיף 933).
653. בחקירתם הנגדית של מיכה ורו"ח בן פורת, במסגרת הליך האישור, כמו גם בתצהיר מיכה, נחשפה שיטת "הדיווח" בדו"חות הנסיעה במערומיה : מיכה טען, כי הוא "מדווח לאחר כל נסיעה ומספק מסמכים רלוונטיים, והכל בהתאם לדרישות שמופנות אלי על ידי בעלי המקצוע"; לעומתו, רו"ח בן פורת (בחקירתו הנגדית), הודה, כי אינו בודק. רו"ח בן פורת מקבל הנחיות ממיכה, ולא להפך (סעיף 934; ההדגשות והקווים במקור; דברי רו"ח בן פורת בחקירתו הנגדית בבית המשפט צוטטו בעמ' 199).
654. מעבר לפרוצדורה של עריכת דו"חות הנסיעה, מיכה עצמו הודה, כי נפלו שגגות בציון מטרות הנסיעה בדו"חות הנסיעה. כך, לשיטתו, העובדה כי רשום "יריד ופגישות לקידום תיירות", במרבית הנסיעות בתקופה השנייה, הינה "טעות". מיכה הודה, בנוסף, כי בחלק מדו"חות הנסיעה נפלה שגגה ביחס לסיווג הנסיעה כעסקית, הגם שבפועל היה מדובר בנסיעה פרטית (סעיף 935).
655. ב"כ התובע מציין, לשיטתו, כי בצר לנתבעים, ולאחר שהתברר כי דו"חות הנסיעה אינם מדויקים, בלשון המעטה, הובאה מטעמם חוות דעתו של רו"ח כספי, לפיה עצם העובדה שדו"חות הנסיעה לא נדחו על ידי רשויות המס, במסגרת הגשת הדו"חות השנתיים, מהווה "תעודת הכשר" וראייה לאמיתות תוכנם (סעיף 936).
656. על כך עונים ב"כ התובע בסעיף 937 לסיכומיהם כי "טענה זו, טוב היה לה אילולא באה לעולם, ועוד מפי רו"ח" [ההדגשה שלי], וזאת משלושה טעמים עיקריים: