746. את הכספים הללו – מיכה פשוט "שכח" להזכיר, והם לא הופיעו, ולו ברמז: לא במכתב רו"ח יהודיוף, מיום 30.12.2013, בו נטען, כי השכר ששולם למיכה במהלך השנים 2006-2013 עמד על 3,364,362 ₪ נטו; לא במסגרת תשובת הנתבעים לתנ"ג (מחודש 09/2014) ומסמך ההשלמה של הנתבעים (מחודש 06/2015), בהם התייחסו הנתבעים לשכרו ולמשיכותיו של מיכה מהחברות; לא במסגרת עדותו של מיכה, בה הוא חזר והצהיר, כי הוא לא קיבל מהחברות תשלומים כלשהם מעבר לסכומים הנטענים בכתב התביעה (משיכות על שם האם טובה; תשלומים על שם נולה, מיכל ואופיר סוכר ודמי ניהול למיכה לוי השקעות); וגם, כאמור, לא במסגרת חוו"ד אטיאס – שהוגשה על ידי הנתבעים, בדיוק למטרה זו (סעיף 1171).
747. לטענת ב"כ התובע, גילוי זה הינו בעל חשיבות עליונה בשלושה מישורים עיקריים (סעיף 1172, על סעיפי המשנה שבו).
ראשית; יש בו כדי להעיד כי מיכה פועל בחברות תוך הפרת חובות האמון הבסיסיות המוטלות עליו, כבעל מניות, כדירקטור וכמנכ"ל. אין חולק, כי מיכה מכר את המניות למלונות שלום, מבלי שהתקבלה על כך החלטה ברוב הנדרש באסיפה הכללית (רוב מקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין בהחלטה, בהתאם לסעיפים 254, 270(1), 272 ו-278(א) לחוק החברות). מיכה אף הודה, כי ככל הנראה איציק לא היה מיודע בגין המכירה או השימוש שנעשה בתמורה.
שנית; יש בו כדי להעיד, לו עוד היה צורך בכך, על פריכות וגמישות טענותיו של מיכה בעניין "השכר המוסכם". כך, לששת גרסותיו של מיכה בעניין השכר המוסכם, התווספה לה גרסה שביעית במספר, לפיה אכן נלקח על ידו סכום נוסף של 550,000 ₪ ברוטו (או 515,000 ₪ נטו) – אולם גם סכום זה הינו "כמובן" חלק "מהשכר המוסכם".
שלישית; הגילוי מחזק את המסקנה העגומה, בה נתקלנו כולנו בהליך, לפיה מיכה אינו מהסס לתת גרסה עובדתית המותאמת לטענות שהועלו כלפי באותה נקודת זמן; במילים אחרות – מיכה שיקר במצח נחושה לבית המשפט הנכבד, לאחיו ושותפו – איציק, מסר גרסה פוזיטיבית (שגובתה בחוות דעת מומחה (!)) ביחס לסכומים שהועברו לו "על חשבון השכר המוסכם". רק משנתגלה במערומיו הוא נזכר כי "באמת" היה עוד איזה סכום שנמשך על ידו – כמובן על חשבון "השכר המוסכם".
--- סוף עמוד 170 ---
748. בתת פרק ז.2 מתמודדים ב"כ התובע עם הטענה כי הטענות המועלות בפרק זה אינן מהוות הרחבת חזית ומסבירים כי בטרם יפרשו את העובדות שהוכחו יציינו, כי מאחר שהנושא התגלה במסגרת ההליך, לא יתבקש סעד אופרטיבי של השבת הכספים, ואיציק שומר על זכותו להגיש תביעה נפרדת בנושא, הן באופן עצמאי והן בנעליהן של החברות (עמ' 1173). עם זאת יובהר, כי העובדות שהתגלו בסוגיה זו מהוות דוגמה נוספת לפעולות הקיפוח והבזיזה של מיכה בחברות, ומשכך אין מדובר בעילת תביעה חדשה או בהרחבת חזית, אלא בתשתית עובדתית נוספת להדגמת העילות שהתבקשו בכתב התביעה (סעיף 1174). טענות אלו הובאו בהרחבה במסגרת תשובת איציק לבקשת החברות למחיקת ראיות. למותר לציין, כי בית המשפט הנכבד קיבל את עמדת איציק, במסגרת החלטתו מיום 24.3.2017 (סעיף 1175).