וקודם שיציגו ב"כ התובע, כיצד מיכה ובני משפחתו ממשיכים ליהנות, יום אחר יום, ממשאביהן השונים של החברות, ואילו איציק ובני משפחתו מנועים מלהסתובב במלון בחופשיות (סעיף 1322).
819. ב"כ התובע מעלים נושא זה: איציק אינו עובד בחברות, מחודש 06/2013 ואילך, לאחר שפוטר מעבודתו בבושת פנים. לכאורה, יכול מיכה לטעון, כי ההפרשים בחישובים דלעיל, אשר נובעים כתוצאה מכך שמיכה מקבל שכר עבור עבודתו בחברות – הינם מוצדקים. אך איציק לא סיים את עבודתו בחברות באופן וולונטרי, אלא פוטר על ידי מיכה, כמעשה נקם על תעוזתו של איציק וניסיונו להתחקות אחר גניבותיו של מיכה מהחברות. בנסיבות אלו, בהן עבודתו של איציק הופסקה עם פרוץ הסכסוך ביוזמתו של מיכה, לא ניתן לאחוז בחבל משני קצותיו ולהיתלות בכך כדי להצדיק את הפער האדיר בין השניים.
דומה הדבר למצב בו מזיק פוגע במתכוון בניזוק ושולל ממנו את יכולת ההשתכרות שלו, ולאחר מכן טוען, כי הניזוק אינו זכאי לפיצויים בגין אובדן כושר העבודה, שכן הניזוק ממילא "אינו עובד".. (סעיף 1323; הקווים וההדגשות במקור).
820. לשיטת התובע, חלק גדול מפערים אלה נובע מהעובדות שקבע מיכה בשטח באופן חד צדדי, לאחר פרוץ הסכסוך ומבלי שידו תרעד – ולו לרגע: בחודש 07/2013 – מיכה הורה לחברות לשלם לו 60,000 ₪ נטו בתלוש שכר; בחודש 1/2015 – מיכה הורה לחברות לשלם את המס בסך 3,300,000 ₪ בגין "שכרו המוסכם" ולזכות את הכרטסת האישית שלו בסכום זה. זאת, תוך כדי ההליך המשפטי, מבלי שניתנה על כך הודעה מוקדמת לבית המשפט הנכבד ו/או לאיציק ובחודש 10/2014 – החליט מיכה להעסיק את בנו, עובד, בחברות (סעיף 1325).
821. וכך, לאחר שמיכה קבע את כל העובדות שהוא צריך בשטח – יכול מיכה להתפנות למלחמה העקובה מדם אל מול איציק, אחיו ושותפו בחברות. לטענת ב"כ התובע, אילו מיכה היה נוהג בהגינות (מינימאלית), היה עליו להמתין להכרעה שיפוטית בנושא ולהעלות את שכרו ככל שטענותיו של איציק תידחנה (סעיף 1326).
822. ב"כ התובע מדגישים, כי איציק ומיכה הינם שותפים שווים בחברות. מיכה לא השקיע, מעודו, שקל אחד יותר מאיציק בחברות ואף לא (העז) להעלות טענה כזו בהליך (סעיף 1327). משכך, אפוא, אין כל הצדקה, הגיונית, מוסרית או משפטית,
--- סוף עמוד 186 ---
לכך שמיכה יעשה שימוש לרעה בזכויות ההיסטוריות שהועברו לו בנאמנות, כדי לפעול לטובת החברות ולטובת בעלי מניותיהן כהצהרתו הוא ! סעיף 1388).