"1540. סיכומם של דברים: התכנית "המשגשגת והרווחית" שהוצגה על ידי מיכה, שהייתה אמורה, לטענת מיכה, להצעיד את החברות אל עבר שגשוג כלכלי (ראה, לדוגמה, סעיף 16 לתשובת החברות לבקשה 64 בהליך) – הגם שלא הייתה מלווה בחוות דעת כלכלית, כנדרש, ואשר עלתה לחברות סכומי עתק בשכ"ט אדריכל ובהוצאות נלוות (וראו הודאתו של מיכה, בסעיף 796 לתצהירו) – לא עברה ולו וועדה תכנונית אחת. ולא בכדי.
1541. מכל מקום, גם בהנחה שמדובר היה בתכנית רווחית, עצם קידום התכנית בשנים לאחר פרוץ הסכסוך, וקל וחומר, שהגשת התכנית להפקדה בשנת 2016 – מהווים, כשלעצמם, נדבר נוסף ומרכזי
--- סוף עמוד 200 ---
במערכת הקיפוח כלפי איציק, ועל כך נעמוד, לאחר הפרק הנורמטיבי, להלן.
1542. איציק אמנם אינו מנכ"ל החברות, אולם כבעלים של מחצית מהזכויות בחברות, שהינן חברות משפחתיות, קיימת לאיציק ציפייה לגיטימית ליטול חלק בהחלטות מרכזיות על סדר היום. קל וחומר, כאשר החלטות אלה משליכות במישרין ובאופן מהותי על שוויין של החברות ועל מדיניות חלוקת הדיבידנדים בחברות וכוללות הפקעה של קרקעות פרטיות השייכות גם לאיציק; ובן בנו של קל וחומר – כאשר החלטות אלו מעמידות את החברות בהתחייבויות מיידיות בנות מיליוני שקלים, ובחשיפה עתידית לעלויות של מאות מיליוני שקלים".
883. בתת פרק ח.7.ב מובאות דוגמאות נוספות למידור מקבלת החלטות מהותיות נוספות: הגשת עתירה מינהלית; תשלום עבור ערבות בנקאית לצורך רכישת נכס בחולון שבו יש למיכה זכויות אישיות והחברה תהיה שותפה בנכס כזה.
884. מופע קיפוח שמיני מובא בתת פרק ח.8, שכותרתו "הימנעות מחלוקת דיבידנדים והצגת מצגי שווא ביחס ליכולת החברות לחלק דיבידנדים, בשנים 2006-2015".
885. בפרק לא קצר זה, מוסבר שעל אף הודאת רו"ח יהודיוף כי יש לחברה אמצעים נזילים לשלם דיבידנד, בפועל, פרט לדיבידנד שבית משפט זה הורה על תשלומו בשלהי שנת 2015 במסגרת סעיף 10 להסדר הדיוני, מסרב מיכה לכל תשלומי דיבידנד.
886. לטענת ב"כ התובע, עניין זה מהווה דוגמה לקיפוח, גם אם אין חלוקת דיבידנד לשני בעלי המניות וזאת לאור הנסיבות הכוללות של הסיטואציה, כמוסבר בסעיפים 1567-1569 (ההדגשות והקווים במקור):
"1567. בפועל, כאמור, לא חולקו דיבידנדים; ואיציק, שהיה צריך להתפרנס מהחברות, והסתמך על מצגיו של מיכה לפיהם פשוט לא ניתן לחלק דיבידנד בחברות, הסכים למדיניות משיכות הבעלים, בלית ברירה (עמ' 171 לפרוט', ש' 26-28).