--- סוף עמוד 203 ---
המלון – מיכה עשה כן, מבלי להניד עפעף" (סעיף 1628).
895. בפרק ח.13 מתוארת פרשת "משרד התיירות I", שעניינה העברת מידע חלקי, שגוי ומטעה לאיציק, והיא המופע ה-13 של הקיפוח. לא אאריך בעניין זה שכן בפועל הדבר לא בוצע, אך לאורך כל הטיפול של מיכה בעניין, איציק קיבל מידע חלקי ובנוסף לכך מיכה פנה לבנק דיסקונט וביקש אישור למשרד התיירות שבו גם נפגעה פרטיותו של איציק שכן באישור מוזכר שאיציק הוא לקוח ותיק וטוב של הבנק, כמו מיכה (סעיף 1641).
896. לאחר שפורטו אותם 13 מופעי קיפוח, לשיטת ב"כ התובע, מוקדש פרק ח.14 לניתוח סוגיית הקיפוח מבחינה משפטית ונורמטיבית.
897. לאחר התייחסות לסעיף 191 לחוק החברות, דנים ב"כ התובע בתת סעיף ח.14.ב בעילת הקיפוח, על פי החקיקה, הפסיקה והספרות המשפטית, כאשר בסעיף 1651 הם מציגים את השאלה: מהו אותו "קיפוח" המקנה לבעל מניות המיעוט זכות לסעד מבית המשפט? (ההדגשה במקור).
898. הם מביאים דוגמאות מן הפסיקה לפיה קביעת שכר מופרז לבעלי מניות הרוב בחברה נחשב קיפוח וכן דוגמה נוספת שבה בעלי השליטה בחברה מרוקנים את קופתה במסווה של שכר מנהלים, על חשבון חלוקת רווחים לבעלי מניות מיעוט (סעיף 1656), וכן דוגמאות של הדחה מתפקיד או אפילו הפסקת היוועצות בבעל מניות בחברה קטנה (סעיף 1657), או מידור מכוון של בעל מניות ממידע הנוגע לחברה (סעיף 1658), ואף חלוקת דיבידנד – אם היא מצטרפת לגורמים נוספים בהתנהלות החברה – יש בה משום קיפוח (סעיף 1659).
899. בהמשך לקו הטיעון האמור של ב"כ התובע, בתת פרק ח.14.ג מצביעים ב"כ התובע על הגמשת המבחן לקיומו של קיפוח ועילות קיפוח נוספות, כאמור בכותרת תת הפרק. מוסבר שם כיהפסיקה עברה למבחן אובייקטיבי של התוצאה המקפחת, שאינה תלויה במניעים של המקפח (ע"א 8712/13 אדלר נ' לבנת (2015), המצוטט בסעיף 1663 ו-1665).
900. בתת פרק ח.14.ד דנים ב"כ התובע בשאלה על מי מוטל נטל ההוכחה לטענת הקיפוח, ומסקנתם היא כי אם הוכיח התובע באופן לכאורי קיומו של קיפוח, עובר הנטל לכתפי הרוב להצביע על כך שהם פעלו כראוי וכי פעולתם אינה מהווה פעולת קיפוח (סעיף 1466).
--- סוף עמוד 204 ---
901. לטענת ב"כ התובע, כאמור בתת פרק ח.14.ה, הדברים דלעיל נכונים בקל וחומר ביחס לנסיבות הנובעות מאופיה של החברה שהיא "מעין שותפות", כאשר לעניין זה מובאות דוגמאות מפרשת אדלר ומפרשות נוספות.