א. פיצוי פיטורין (כמפורט בנספח 285 לעיל).
ב. פדיון ימי חופשה בסך של 20,000 ₪.
ג. דמי הודעה מוקדמת, בגובה משכורתו האחרונה של איציק, ערב פיטוריו מהחברות.
ד. פיצוי בגין אי עריכת שימוע, בסך 100,000 ₪.
2256. במסגרת פרק ט"ו (התחשבנות בעניין כרטסות בעלי המניות משיכות היסטוריות) –
יתבקש בית המשפט הנכבד להורות על מינוי רואה חשבון חוקר בחברות, לצורך רישום מחדש של החובות האישיים (משיכות בעלי מניות) וקביעת סכומם הנכון והמדויק, לרבות חיובי הריבית הרעיונית, ביחס לכל אחד מבעלי המניות.
מתן סעד הצהרתי, לפיו איציק אינו חייב לשאת בחובותיהם ההיסטוריים של בעלי המניות הקודמים, ובכל חוב קודם לשנת 2006, משהכרטסות לגביו לא הומצאו.
--- סוף עמוד 242 ---
2257. בנוסף לסעדים דלעיל, יתבקש בית המשפט הנכבד להורות לחברות לחלק דיבידנד לצורך כיסוי יתרות החובה של הצדדים כלפי החברות. יתרות אלו נוצרו, כזכור, כתוצאה מסכומי ההלוואה אותם מקבלים הצדדים מהחברות, מדי חודש, בהתאם להחלטתו של בית המשפט הנכבד מיום 13.4.2016)".
ו.21 סוף דבר
1060. בפרק האחרון של סיכומיהם, פרק כד, כותבים עוה"ד עמי פולמן ועו"ד שני חובב, תחת הכותרת "סוף דבר", את עמדתם ביחס לאישיותו של מיכה, ולאחר זאת, ממש בסוף, מסבירים הם מדוע יש צורך שבית המשפט ייענה לתביעותיהם ולסעדיהם של ב"כ התובע ויחייב את מיכה אישית בדברים שאותם ביקשו ב"כ התובע (סעיפים 2561-2573, עמ' 539-541 לסיכומי התובע):
"2561. בשורות הסיכום לא נחזור לתמצת את הפרקים השונים בסיכומי התובע, ואנו מבקשים לייחד אותן לאמירה כוללת יותר, בנוגע לתיק דנן.
2562. לו נדרשנו לתמצת, במילה אחת או שתיים, מה גרם למיכה לנהוג כפי שנהג בחברות ובאחיו הצעיר, הינו בוחרים במילה "היבריס" או "חטא היוהרה".
ההיבריס, במובנו המודרני, הוא רגש של גאווה וגבהות לב מוגזמים.
ביוון העתיקה היה מובנו של ההיבריס פגיעה בוטה בזכויות הזולת, אשר מביאה להשפלתו.
מי שנאשם בהיבריס צפוי ליפול מגדולתו. ככתוב: "לִפְנֵי-שֶׁבֶר גָּאוֹן; וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן, גֹּבַהּ רוּחַ" (משלי פרק ט"ז, פסוק י"ח).
2563. מיכה לוי לא היה הראשון שחטא בחטא היוהרה.
בספרי ההיסטוריה, כמו גם בכרכי הפד"י, יש אינספור דוגמאות להרס שזורע ההיבריס, לאובדן ערכים ולהתדרדרות לפלילים של מי שיש בידיהם כוחות וסמכויות, והם מאמינים שהם בני אלים היכולים והרשאים לעשות ככל העולה על רוחם, וללא כל עכבות.