תא (י-ם) 34835-01-16 יצחק לוי נ' מיכה לוי - חלק 208

2564. מסוף שנות השמונים של המאה הקודמת, עת הפקידו בני משפחת לוי (ההמומים מפטירת עובדיה לוי ז"ל ומהמפולת הכלכלית אליה

--- סוף עמוד 243 ---

נקלעו) את הכוחות והסמכויות הבלעדיים בחברות בידי מיכה – גבה לבו.

סילוקם של מימון ז"ל ושל שמוליק, ממלונות שלום, היווה רוח גבית למעלליו.

איציק הרי כלל לא "נספר" על-ידי מיכה כגורם שיש להתחשב בו. במשך שלושים שנה איציק תמך במיכה, פעל על פי הוראותיו ולא הירבה בחקר מעשיו (ומחדליו) של מיכה בחברות.

2565. לאורך ארבע וחצי השנים האחרונות תהינו, לא אחת, מדוע עשה מיכה בחברות ולאיציק את כל מה שעשה? ומדוע נהג באיציק כאחרון אויביו? שהרי גם אם מיכה היה מסתפק בשכרו האמיתי והמוצהר, עם ההטבות הנילוות, ומחלק, מעת לעת, לעצמו ולאיציק דיבידנד מהרווחים – הוא היה נשאר איש אמיד.

2566. התשובה פשוטה להפליא – "כי הוא היה יכול".

הכוחות המוחלטים שהוענקו לו, לפני שלושים שנה איפשרו לו לגנוב, להסתיר, לשקר ולטייח, ועוד נשאר לו המון המון זמן לבנות לעצמו סיפור על עצמו, שמגיע לו כי הוא כה מוכשר ומושלם.

2567. נזכיר את מקבילית הכוחות בחברות –

מיכה – מחזיק בכל מניות ההנהלה;

הוא דירקטור יחיד (ויו"ר הדירקטוריון, בו דירקטור אחד);

הוא המנכ"ל;

הוא מורשה החתימה היחיד (הן בבנקים, הן על חוזים);

ואיציק - הוא בעל מניות (50%), ללא איזשהן סמכויות;

הוא ממודר ממידע ונחשף רק למה שמיכה בוחר ליידע אותו;

הוא מועסק בכל תפקיד ומטלה שמיכה בוחר עבורו;

הוא נתון, לחלוטין, לגחמות של מיכה, למצב רוחו ולמידת שביעות הרצון של מיכה מכניעותו (של איציק) למונרך, ולעריצותו.

2568. לשיאו הגיע ההיבריס של מיכה ביוני 2013. במעשיו כלפי איציק, מאז ועד היום, התקיימה אמירתו של אריסטו ("ההיבריס", מילון

--- סוף עמוד 244 ---

אוקספורד הקלסי, עמ' 732-3) – "ההנאה שבהיבריס, זו סיבתה: בני האדם סבורים שאם ינהגו בגסות בזולתם, קרנם תעלה".

2569. בידיו של בית המשפט הנכבד לתקן העוולות –

לחייב את מיכה להשיב הכספים שנטל שלא כדין לחברות ולבטל התחייבויות שרשם לזכותו; לסלקו מניהול החברות, ועימו את רוה"ח יהודיוף ובן פורת;

למנות רו"ח חוקר בחברות, אשר יסיר את הלוט מעל הנעשה בהן, יטיל אור על ההתנהלות החשבונאית בחברות, ויעמיד את החיובים והזיכויים בכרטסות בעלי המניות על שיעוריהם האמיתיים, ולא על בליל העיוועים שרקחו רוה"ח בן פורת ויהודיוף בחברות.

לקבוע את הדרך, ההוגנת והצודקת, שתאפשר לאיציק להנות (סוף סוף) מרכושו.