--- סוף עמוד 268 ---
335. איציק ביקש לפתוח במאבק שליטה בכסות של "תביעת מסכנו [הטעות במקור] והוציא לפועל מהלכים בזויים שמטרתם להשתלט על החברות, דווקא מיכה ניסה שוב ושוב ושוב למנוע את הסכסוך ולסיימו בדרכי שלום. כך ודאי שאיציק לא פנה לבית המשפט בניקיון כפיים ובתום לב, לתור אחר סעד של גורם "תמים" ו"מקופח" כביכול, וכבר משום כך, דין התביעה להידחות.
336. להלן נראה כי דין התביעה להידחות גם לגופה".
ז.3 שכרו של מיכה היה ראוי, חוקי ומוסכם, ואין כל בסיס לדרישת איציק להשבתו לחברות
1096. פרק זה בסיכומי הנתבעים משתרע על פני 210 עמודים (עמ' 69-279).
1097. לא נוכל כמובן לסכם פרק זה לפרטיו, ולכן אתרכז בעיקר בראשי הפרקים אשר מלמדים על תוכן הפרק.
1098. בתת פרק ג.1 נטען כי נושא זה שהוזכר בתביעה הנגזרת, בפסקה אחת בלבד, הפך, כלשון ב"כ התובע, ל"שדרתו של ההליך" (סעיף 242).
1099. ב"כ הנתבעים, מפרטים בתת פרק ג.2, את תקבולי השכר של מיכה לאורך השנים, לאורך תקופות שונות: בתת פרק ג.2.א, 1981-1987, כאמור בכותרת תת הפרק "שכרו של מיכה היה זניח בשל קשיים כלכליים שנבעו ממאבק שליטה בין בעלי המניות, האינתיפאדה הראשונה שפרצה והליך כינוס הנכסים"; בתקופה השניה (1988-1991) כאמור בכותרת של תת פרק ג.2.ב "אף לאחר הסרת חרב הכינוס לא התאפשר לשלם למיכה שכר ראוי בשל מצבן הכספי הקשה של החברות". השלב השלישי, בשנים 1991-1997, "השכר שקיבל מיכה בפועל לאחר שנת 1990 היה זניח, בפרט נוכח שומות בסך 45 מיליון ₪ שהופקו לחברות בשל הסכם עם בני הדודים" (תת פרק ג.2.ג). בשלב הרביעי, בשנים 2000-2006 "עדיין לא שיקף את ערכי השכר להם מיכה היה ראוי" (תת פרק ג.2.ד). השכר שעליו יפרטו ב"כ הנתבעים הוא שכרו של מיכה מאז הסכם 2006 (תת סעיף ג.2.ה).
1100. הטענה המרכזית היא זו הנמצאת בכותרת של פרק ג.3, "אפילו לא הושגה בין איציק לבין מיכה הסכמה ביחס לשכרו של מיכה (טענה שקרית), הרי ששכרו של מיכה ראוי וסביר, ולכן הוא אינו נדרש להשיב דבר". לאורך עמודים רבים מוסבר מדוע יש לקבל את חוות הדעת של המומחה מטעם מיכה, ובמיוחד בשל העדר חוות דעת מטעם איציק (תת פרק ג.3.ב).
--- סוף עמוד 269 ---
1101. בהמשך מוסבר מדוע חוות הדעת של המומחה מטעם מיכה היא נאותה, דרכי ההשוואה נכונים, והממצא כי שכרו של מיכה סביר בהחלט הוא כזה שיש לקבלו (תת פרק ג.3.ג). וכי לאור זאת "אין יסוד לטענות איציק ביחס לשכר הראוי של מיכה" (תת פרק ג.3.ד). כאשר יש ירידה לפרטי פרטים של בחינת המתודולוגיות השונות של חוות דעת לעניין שכר ראוי (החל מסעיף 476 ואילך).