1283. והרבה למעלה מן הצורך, הראינו גם שאיציק הסכים כי מיכה יקבל שכר של 60,000 ₪ (נטו), בהסכם משנת 2006. לא פחות מ-5 (!) עדים העידו מטעם החברות ביחס להסכמה זו, ועל כך ששמעו
--- סוף עמוד 273 ---
מאיציק אודות שכרו של מיכה. חלקם נוכח שירותים שהעניקו לחברות או עבודתם בהם, וחלקם נוכח קשרים האישיים עם איציק. בין עדים אלה ניתן למנות את עוה"ד יהלי כהנוב שמלווה את החברות; את רו"ח אבי יהודיוף, רואה החשבון החיצוני של החברות; את חשב החברות רו"ח דוד בן פורת; את בת זוגתו של מיכה במועד הרלוונטיים, גב' ליה בן סימון, וכמובן את מיכה עצמו, אשר השמיע את האמת, שאין בלתה, הן בתצהיר והן בחקירתו.
1284. איציק, למרבה הפלא, נמנע מלחקור עדים אלו על ההסכמה משנת 2006, ואידך זיל גמור.
1285. עוד בפרק זה ענינו לשלל טענותיו וטיעוניו המתפלפלים של איציק בסיכומיו בעניינים אלו, לרבות תמיהתו (המלאכותית) לכך שהסכם השכר לא בוצע בכתב; תמיהתו (המלאכותית) לכך שההתחייבות לשכר אינה רשומה בדוחות הכספיים; טענתו (חסרת הבסיס וחסרת הרלוונטיות) שאופן ביצוע המשיכות מהווה עבירת מס או עבירה אחרת; או לחלופין שאופן המשיכות לא באמת חסך מס משמעותי לחברה ועוד כהנה וכהנה – כולן מופרכות וכולן אינן יכולות לסייע לאיציק בטענתו.
1286. בסופו של יום, מיכה, אשר מנהל את החברות מזה ארבעה עשורים, ואשר העשיר גם את כיסיו של איציק (אשר קיבל בממוצע 62,000 ₪ לחודש מהחברות בשנים הרלוונטיות), קיבל שכר סביר וראוי, בידיעתו ובברכתו של איציק, ודינן של הטענותיו הכוזבות וחסרות תום הלב של איציק בעניין זה, להידחות בשתי ידיים.
1287. להלן נראה שאין בסיס גם ליתר תביעותיו של איציק – ובפרט אין בסיס לתביעתו של איציק להשבת כספים בגין מימיון נסיעותיו העסקיות".
ז.4 אין יסוד לדרישת איציק להשבת כספים בהם נשאה החברה בגין נסיעותיו העסקיות של מיכה
1111. בפרק זה של סיכומי הנתבעים, פרק ד, מועלות טענות דיוניות ומהותיות לאורך 70 עמודים (279-349). גם כאן לא נוכל להאריך ונתבסס על ראשי הפרקים.
1112. בתת פרק ד.2 מועלית הטענה הדיונית הבאה: "בהתאם להחלטות בית משפט והוראות הדין לא ניתן לקבל סעד כספי המפורט לראשונה בסיכומים
--- סוף עמוד 274 ---
1113. טענה דיונית נוספת השייכת גם לתחום דיני הראיות היא זו האמורה בתת פרק ד.3: "איציק התייחס בסיכומיו ל-6 נסיעות בלבד, אשר לשיטתו הן פרטיות; בעוד שהוא מבקש השבה ביחס ל-110(!) נסיעות