א. ז.4.א "נשיאת החברות בעלות שכר העבודה המוסכם של מיכה לאחר פרוץ הסכסוך".
ב. ז.4.ב "גילום שכר העבודה המוסכם של מיכה".
--- סוף עמוד 278 ---
ג. ז.4.ג "עלות שכרו של מר עובד לוי והעסקת בני משפחה על ידי מיכה", כאשר הטענה היא הפוכה, ומי שקופח הוא מיכה בגין העסקת בני משפחתו של איציק (סעיף 1883 ואילך).
ד. ז.4.ד "נסיעות העבודה של מיכה לחו"ל לאחר פרוץ הסכסוך".
ה. ז.4.ה "מימון ההגנה המשפטית של החברות מקופת החברות".
ו. ז.4.ו "טענות איציק בדבר 'הימנעות מחלוקת דיבידנד והצגת מצגי שווא ביחס ליכולת של החברות לחלק דיבידנדים'".
ז. ז.4.ז "טענות איציק בקשר עם הסכמי ההלוואה 'חלף חלוקת דיבידנדים'".
ח. ז.4.ח "הטענות בדבר מסירת דוחות כספיים לאיציק באיחור".
ט. ז.4.ט "הטענות בנוגע לשימוע ב'מתקני החברות' ו'בשירותים המוענקים על ידי עובדיהם'".
י. ז.4.י "טענות אותן מכנה איציק 'פרשת משרד התיירות 1'".
1124. בתת פרק ז.4.יא מסכמים ב"כ הנתבעים את עמדתם ביחס לנושאי הקיפוח שפורטו לעיל, כדלקמן (סעיפים 2161-2162):
"2161. מאחר שאין ולא היה כל קיפוח, איציק מנסה להעלות טענות מן הגורן ומן היקב, באף אחת מהן אין ממש. בפרק זה ענינו לעשרה "מופעים" אותם מפרט איציק בסיכומיו, כביכול על-מנת להראות התנהלות מקפחת כנגדו. אין ולו פעולה אחת אשר אכן היה בה כדי לקפח את איציק. וכך:
2161.1 עלות שכר עבודתו של מיכה אינה יכולה להיחשב כמקפחת. מיכה קיבל שכר ראוי, וממילא גם מוסכם, ועל כך בהרחבה גם בפרק ג' בסיכומים אלו.
2161.2 גילום שכר העבודה של מיכה, אף הוא אינו יכול להיות מקפח. שכרו של מיכה לא השתנה כתוצאה מגילומו, ואיציק לא קופח בשל כך.
2161.3 עניין העסקת בני משפחה, לא זאת בלבד שאינו מקפח את איציק, למעשה זהו איציק אשר ביקש שהחברות יעסיקו את בני משפחתו שלו. קרי, ככל שמאן דהוא קופח בשל כך, הרי זה מיכה.
--- סוף עמוד 279 ---
2161.4 תשלום החברה בגין נסיעות עבודה של מיכה, אינה יכולה להוות עילה לקיפוח. כמפורט בהרחבה בסיכומים אלה, טענות אלה נטענו על-ידי איציק בעלמא, ללא ראיות, ולמעשה, החברות לא שילמו למיכה על נסיעות פרטיות.
2161.5 טענתו של איציק לפיה מימון ההגנה המשפטית של החברות על-ידי החברות היא תמוהה במיוחד. ניחא, אילו איציק היה טוען שהחברות מימנו למיכה את העלויות המשפטיות שלו (טענה מופרכת שלא נטענה וממילא לא הוכחה), ואולם ברור שהחברות זכאיות לממן את הגנתן המשפטית שלהן.