2787. על קלישות טענותיו של איציק לעניין זה, כמו גם על המשקל שיש ליתן להן, ניתן ללמוד מכך שגרסאותיו של איציק הן גרסאות כבושות, המשתנות ומתפתחות לאורך ההליך, כאשר בכל כתב טענות איציק נולדה לה תזה עובדתית חדשה. פעם אחת טוען איציק שהוקצו מניות על תנאי; פעם אחרת טוען איציק שלא הוקצו מניות אלא ניתנו למיכה לשמירה כפיקדון או בנאמנות; ופעם אחרת טוען שהעניק למיכה מתנה. כך או כך או כך או כך, לא ניתן להפקיע את זכויותיו הקנייניות של מיכה.
2788. ונסיים חלק זה היכן שפתחנו – העובדות אינן שנויות במחלוקת. מיכה קיבל את מניות ההנהלה ביושר וכדין – רק לאחר שהוסרה חרב הכינוס שאיימה להחריב את החברות, ועשה זאת בהצלחה רבה, לטובת בעלי המניות כולם (ולטובתו של איציק). מניות ההנהלה הוענקו למיכה בהסכמה מדעת של כלל בעלי המניות, תוך החלטה צלולה, מחשבה והפעלת שיקול דעת, וכלשונו של איציק "בעלי המניות שמחו להקנות לו סמכויות אלה".
2789. ולקינוח, אין אלא להיתלות בהצהרתו של איציק, אשר למעשה מייתרת את הפרק כולו [ראה נספח 24 לתצהיר מיכה]:
"ההחלטה להקצות למיכה מניות הנהלה, התקבלה על-ידי כל בני המשפחה, לאחר מחשבה ושיקול דעת. מיכה היה מוכן לקחת על עצמו משימה שנראתה באותה עת בלתי
--- סוף עמוד 289 ---
אפשרית – הצלתם של המלון ואולם השמחות מכינוס נכסים. בני המשפחה ידעו, כי רק מיכה מסוגל לעשות זאת וידעו כי אם הוא לא ייקח על עצמו את המשימה – המלון יקרוס. נכונותו לקחת על עצמו את האחריות, ולהתמסר לניהולו של המלון בתקופה קשה (שלא כמו יתר האחים, שזמנם היה פנוי לעסקים אחרים) כמו גם יכולתו וכישוריו שנדרשו בשעות המשבר, הם אשר הובילו את בני המשפחה להסכים – פה אחד – להקצות לו מניות הנהלה".
2790. לאחר שעמדנו על כך שאין כל בסיס בדין להפקיע ממיכה את מניות ההנהלה, נעבור לניסיונו של איציק להביא לכך שהחברות יבטלו את ההתקשרות עם רואי החשבון שלהן – דרישה מופרכת לא פחות".
ז.9 אין בסיס בדין ובעובדה לתביעת איציק לפיטוריי מנהל הכספים של החברות ורו"ח החשבון החיצוני
1152. לנושא זה מוקדש פרק ט של סיכומי הנתבעים, שכבר בתחילתו טוענים הם כי "טובת החברות אינה לנגד עיניו של איציק, אלא יצר נקם" (סעיף 2796 סיפא; ההדגשה במקור).
1153. לפני ירידה לפרטים, טוענים ב"כ הנתבעים כי לפחות לפי מבחן התוצאה, שני רואי החשבון טובים, ולכן יש לדחות לגוף העניין את הסעד של איציק לפטרם (סעיף 2805), ובכל מקרה, "בהעדר נזק – לא ניתן לאשר תביעה נגזרת, לא כל שכן ליתן סעדים" (סעיף 2806, המתבסס על סעיף 198 לחוק החברות ופסיקה המוזכרת בסיפא שבסעיף).