1154. מבחינה משפטית טוענים ב"כ הנתבעים כי חובת הנאמנות של נושאי המשרה היא כלפי החברה ולא כלפי בעלי מניותיה ולכן, גם אם לאיציק אין אמון בשני רואי החשבון הללו אין בכך עילה להפסקת העסקתם (סעיף 2810).
1155. גם בפרק זה יש תחילה טענה דיונית כאמור בתת פרק ט.2 "דינם של הסעדים להם עותר איציק בקשר עם ביטול העסקתם של רואי החשבון להידחות על הסף, לאור ההסכם הדיוני בין הצדדים", כאשר לטענת ב"כ הנתבעים דודו בן פורת הוא עובד שכיר בחברה, ולכן כל סעד כלפיו יכול להיעשות רק על ידי בית הדין לעבודה (סעיף 2820). בנוסף לכך מועלית טענה שחוזרת גם היא פעמים לא מעטות על ידי ב"כ הנתבעים והיא, כי "לא ניתן להיעתר לסעדים נגד רואי החשבון של החברות בשל אי תשלום אגרת משפט בהתאם להוראות הדין" (תת פרק ט.2.ב), וכן לא ניתן להיעתר לסעדים נגד רואי החשבון של החברות, "שכן איציק לא צירף אותם כנתבעים בתיק"
--- סוף עמוד 290 ---
(תת פרק ט.2.ג). בעניין אחרון זה מרחיבים ב"כ הנתבעים את טיעוניהם ביחס להליכים אזרחיים בבית המשפט והזכות של אדם לדעת איזו תביעה מוגשת נגדו (סעיף 2836 ואילך), לרבות כללי הצדק הטבעי כפי שנקבעו עוד בפרשת ברמן, ולעניין זה אף מצוטטים החלטות שאני נתתי באותו כיוון (סעיף 2852 ו-2858).
1156. טענה בסיסית של ב"כ הנתבעים האמורה בתת פרק ט.3 היא זו: "ככלל, בית המשפט אינו מתערב בשיקול הדעת של האסיפה הכללית ביחס למינוי רואה חשבון חיצוני ובהחלטת מנהל החברה ביחס לגיוס חשב, וממילא החריגים לכלל זה לא מתקיימים בענייננו". לשיטת הנתבעים אין הצדקה להפעיל סמכות חריגה זו.
1157. בהמשך לטיעון לעניין הסמכות, מפרטים ב"כ הנתבעים טענות נוספות בתת פרק ט.4 שזה לשון הכותרת שלו: "הסעדים כנגד רו"ח בן פורת ורו"ח יהודיוף נתבעים בחוסר תום לב ובניגוד לטובת החברות".
1158. בכל מקרה, עמדת ב"כ הנתבעים כאמור בתת פרק ט.5 היא כי "אין ממש בטענות איציק בנוגע ל-"מעשיהם ומחדליהם של רוה"ח". לעניין זה מובאות מספר דוגמאות והתייחסויות לטענות איציק, ובהן אלה:
תת פרק ט.5.א "אין יסוד לטענה בדבר פגם בתשלום שכרו של מיכה באמצעות הכרטסת המשותפת";
תת פרק ט.5.ב "אין יסוד לטענה בדבר פגם בהכללת שכרו של מיכה ונולה בשכרו של מיכה";
תת פרק ט.5.ג "אין יסוד לטענה בדבר פגם בתשלום שכרו של מיכה באמצעות חברת החזקה";
תת פרק ט.5.ד "אין יסוד לטענה כאילו רואי החשבון הסתירו חוב שכר 'עבור מיכה'";