"השותפין כולן, והאריסין, והאפוטרופין שמינו אותם בית דין על היתומים, והאשה שהיא נושאת ונותנת בתוך הבית או שהושיבה בעלה חנוונית ובן הבית – כל אחד מאלו נשבע מדבריהם, בטענת ספק, שמא גזל חבירו במשא ומתן, או שמא לא דקדק בחשבון שביניהם.
ולמה תקנו חכמים שבועה זו?
מפני שאלו מורין לעצמן, שכל מה שיקחו מנכסי בעל המעות ראוי הוא להם, מפני שנושאין ונותנין וטורחין. לפיכך, תקנו להם חכמים שחייבין שבועה בטענת ספק, כדי שיעשו כל מעשיהן בצדק ואמונה."
1256. דברים אלה של הרמב"ם, נכתבו כאילו לעניינו של מיכה.
1257. כפי שנאמר בעל פה על ידו, וכפי שנכתב על ידי באי כוחו וכן באי כוחם של החברות, מיכה טרח, ונשא ונתן, בשם ועבור החברות ואף לאחיו.
1258. באי כוח התובע טוענים כי מיכה גנב או גזל או הערים על אחיו.
1259. אם הבנתי נכון את הסיטואציה, עשה זאת מיכה, לשיטתו, מתוך שכנוע עצמי כי אכן כל מה שעשה ראוי הוא לו (לא בכדי הגיש מיכה תביעה נגדית ובה כלל תביעה ל"שכר ראוי"). מדוע? שכן, נשא ונתן וטרח כלשון הרמב"ם.
1260. לימדנו הרמב"ם, כי כאשר חכמים נתקלים בסיטואציה כזאת, מחייבים שבועה את מי שעוסק במעותיו של אחר, גם אם האחר מגיש תביעה בטענת ספק, וכל זאת, כלשון הרמב"ם, "כדי שיעשו כל מעשיהן בצדק ובאמונה".
1261. אני ער לכך כי בימינו אין שבועה, ולא ניתן ליישם את דברי הרמב"ם, ככתבם וכלשונם, בשיטת המשפט בישראל.
1262. על כל פנים, המסר של חז"ל שתחילתו בכך שהקדוש ברוך הוא, בוחן כליות ולב, והוא היודע האם שותף משקר את שותפו, והכלל ההלכתי בדבר הטלת שבועה על הנתבע שהוא שותף העוסק בכספי חברו, גם כאשר התובע לא בטוח בתביעתו, והיא בגדר תביעת "שמא", מכל אלה למדנו כי "סדנא דארעא חד הוא". מחלוקת בין שותפים במאה ה-21, הייתה ידועה לחז"ל לפני 2000 שנה ולרמב"ם לפני כ-1000 שנה.
--- סוף עמוד 338 ---
1263. הפתרונות שניתנו, אם כי לא אחד על אחד, ראויים להיות מונחים על השולחן, לפני שאצלול בים העובדות והמחלוקות שבין הצדדים.
1264. ראוי היה נושא זה למחקר מעמיק יותר, ככל שהדבר נוגע לשיטת המשפט העברי, בסוגיה זו, מעבר לדברים הבסיסיים שכתבתי, והיה מן הראוי –כאשר השעה מתאימה לכך – לבחון נושא זה גם בספרות השו"ת, בספרות המשפטית של המשפט העברי, תוך השוואה לשיטות משפט אחרות ועוד.
1265. לאורך ח"י השנים שבהם זכיתי לכהן כשופט בישראל, בבית המשפט המחוזי בירושלים, עשיתי מאמץ והקדשתי ברוב התיקים זמן וחשיבה לעיון במשפט העברי לפרטיו, והבאתו בפסקי הדין שכתבתי (עקרונות מן המשפטי העברי, הובאו על ידי בלמעלה מ-300 פסקי דין והחלטות, בכל ענפי המשפט).