1274. מיכה והחברות הגישו כתבי הגנה ובהם ביקשו לדחות את התביעה של איציק.
1275. מיכה הגיש תביעה שכנגד לגבי שכרו, הן כנגד איציק והן כנגד החברות.
1276. במסגרת זו של תביעותיו והגנותיו, ולכל אורך הדיון, הן בתנ"ג, והן בתביעה האזרחית, מיכה מתאר את עצמו כמי שהקדיש את כל מפעל חייו לחברה (בסיכומי הנתבעות אף הוגדר על ידי עורכי דינו כ"וורקהוליק"), קיבל שכר, אשר לשיטתו נמוך ממה שהוא ראוי היה לקבל, וכי כל פעולותיו בחברות היו כדין ולטובת החברות.
1277. לשיטת מיכה, איציק אינו כה תמים, כפי שניסה להציג את עצמו. לדברי מיכה, איציק ידע על הכל, לאורך כל עשרות השנים שבהן עבדו איציק ומיכה ביחד. הנרטיב של מיכה הוא כי איציק, כלשון הכותרת של הפרק השני של סיכומיו, נקט ברצף של פעולות, "במטרה להשתלט על החברות".
1278. ב"כ הצדדים, לאורך סיכומיהם טענו, זה וכה וזה בכה: הלקוח שלי דובר אמת, ואילו הצד השני שקרן או מניפולטור, או סתם לא אומר אמת.
1279. בנסיבות אלה, עליי להכריע, לפני ירידה לפרטים, למי להאמין "בגדול"?
1280. לאחר שבחנתי את חומר הראיות, שמעתי את מיכה ואיציק על דוכן העדים לאורך ישיבות רבות, כך שיש לי "מאות שעות איציק", וכן "מאות שעות מיכה", ועלי
--- סוף עמוד 340 ---
להכריע למי להאמין, מסקנתי הברורה, היא כי מי שדובר אמת הוא איציק ומי שסטה מן האמת הוא מיכה.
1281. אינני מקבל את הפרשנות הפסיכולוגית של ב"כ התובע, עורכי הדין פולמן וחובב, כאילו מיכה הוא היבריס, כולל כל הפרשנות של מונח זה, לרבות הטענה כי ההיבריס נהנה מכך שככל שינהגו בזולתם בגסות, קרנם תעלה (ראה סעיף 2568 לסיכומי ב"כ התובעים).
1282. לפי הבנתי הצנועה, ובעקבות דברי הרמב"ם, אשר הובאו לעיל, כהסבר לשבועה המוטלת על שותף הנתבע על ידי שותפו, "מפני שאלו מורין לעצמן, שכל מה שיקחו מנכסי בעל המעות ראוי הוא להם, מפני שנושאין ונותנין וטורחין. לפיכך, תקנו להם חכמים שחייבין שבועה בטענת ספק, כדי שיעשו כל מעשיהן בצדק ואמונה"; מיכה – משוכנע באופן עמוק סובייקטיבית – כי הוא המציל והמושיע של החברות, וכי כל מה שקיבל עד כה מגיע לו, ואף, לשיטתו, הוא זכאי ליותר, וזאת בגלל שהוא נשא, נתן וטרח בענייני החברות, למען בני משפחתו, ולכן, הוא הורה ומורה היתר לעצמו לעשות מה שעשה.
1283. שמעתי את מיכה על דוכן העדים פעמים רבות. תחושתו הפנימית כי נעשה לו עוול, אינה מן השפה ולחוץ. גם הלחץ בחזה או השפעת ההליכים על מצב בריאותו – אינם הצגה. כמדומה לי, כי גם על משכבו בלילות מתהפך מיכה ומהרהר מדוע לא מוקיר ומכיר אחי איציק הקטן את מה שעשיתי למענו, וגורר אותי לבתי משפט, על לא עוול בכפי. גם עורכי הדין של הנתבעות, רואים בעצם הגשת התביעה של איציק נגד מיכה "השבת רעה תחת טובה" (סעיף 596 לסיכומי הנתבעים), ובמקום אחר הם מכנים את התנהגות התובע "כפיות טובה של איציק" (סעיף 349).