1494. על כך השיבו ב"כ התובעים בפרק ד.7 בסיכומי התשובה שלהם מיום 13.2.19. לאחר הבאת פסיקה בדבר הצורך בהפרדת כוחות (סעיף 2797 לסיכומי התשובה), ולטענתם יש סמכות לבית המשפט לעשות כן גם במסגרת סעיף 191 לחוק החברות (תת פרק ד.1.1.7), וכן מכח ההצהרה הברורה שנשמעה במהלך ההליך, ונתבעים לא התנגדו אליה (סעיף 2815 ואילך) ולאור ההלכה הכללית לפיה בית משפט רשאי לפסוק סעד אחר מזה שהתבקש ע"י התובע בשל שיקולי צדק (סעיף 2891 ואילך), וכי ההתמחות היא סעד ראוי ומתבקש בנסיבות העניין (סעיף 2833 ואילך), כאשר לעניין זה מובאת ציטטה ארוכה מפסק דין אדלר (סעיף 2838); וכי בפועל בית משפט קבע, פעם אחר
--- סוף עמוד 375 ---
פעם כי ניתן להורות גם על התמחרות פנימית או מכירה החוצה בסעד במקרה של קיפול (סעיף 2850 ואילך).
1495. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נראה כי עמדת ב"כ התובע, מהטעמים שאפרט, בקצרה, עתה.
1496. ראוי לציין כי גישה זו של "הפרדת כוחות", אינה רק נחלת שני אחים או שני קרובי משפחה שיש להם חברות משותפות משנת 2019.
1497. לגישה זו יש שורשים עמוקים במשפט העברי ובמסורת ישראל, שתחילתה עוד בסכסוך הראשון המובא בספר בראשית.
1498. הפתרון הנכון בתיק זה הוא, הסכם כולל, שמשמעו ותוצאותיו יהיו הפרדת כוחות, וכל אחד ילך לדרכו, בדומה למה שמספרת התורה כי אירע בין אברהם לבין לוט לאחר שהיה ריב בין רועי אברהם לבין רועי לוט (ספר בראשית, פרשת לך לך, פרק יג, פסוקים ב – יב):
"(ב) וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב: (ג) וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעָי: (ד) אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשֹׁנָה וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה': (ה) וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים: (ו) וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: (ז) וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ: (ח) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ: (ט) הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה: (י) וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר: (יא) וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו: (יב) אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם:"