207. בפרק מתואר כי החברות ונכסי החברות הינם, מזה שנים, עסק משפחתי, אשר אותו ייסד עובדיה לוי ז"ל (שאשתו טובה, תיבדל לחיים ארוכים, תוזכר רבות להלן; טובה היא גם אימם של התובע והנתבע ויתר האחים), בשנות ה-60 ו-70 של המאה הקודמת, יחד עם אחיו – ששון ויונה ז"ל. עובדיה ז"ל ראה בחברות אמצעי לספק עבודה לילדיו, אחיו וקרובי משפחתו, ואף העניק מניות בחברות לילדיו ולקרובי משפחתו (סעיפים 97-98 לסיכומי התובע).
208. עם הקמת מלונות שלום, בחודש מאי 1972, הוקצו המניות של חברת מלונות שלום בע"מ (נתבעת 2), לרשומים מטה: עובדיה ז"ל; ששון (אחיו) שיבדלח"א; יונה ז"ל (אחיו); וכן לילדיו של עובדיה ז"ל, שבאותה עת היו אלה: מימון ז"ל, שמוליק, איציק ומיכה (סעיף 99).
209. מהלך דומה התבצע מספר שנים קודם לכן באולמי נוף (או בשמה ההיסטורי – אולמי בית וגן), הגם שבמקור מניותיה של אולמי נוף הוקצו לעובדיה ז"ל ולאמו, שמחה לוי ז"ל (סעיף 100).
--- סוף עמוד 42 ---
210. כמייסד החברות, הוקצו לעובדיה ז"ל סמכויות הניהול הבלעדיות בחברות. עם זאת, בפועל ועד לפטירתו, נוהלו החברות על ידי עובדיה ז"ל, בלוויית אחיו – ששון ויונה ז"ל, ובשיתוף עם יתר בני המשפחה (סעיף 101).
211. לעניין מעמד ילדיו של עובדיה ז"ל, בעת היותו בחיים, ככל שהדבר נוגע לניהול המלון, נכתב בסעיף 102 כדלקמן: "מיכה עצמו התפאר בכך שעובדיה ז"ל שילב אותו בעבודה בחברות, בשנות חייו האחרונות; ואף העניק למיכה זכויות חתימה בחלק מהחברות... יתרה מכך, בשלהי שנות ה-70 של המאה הקודמת, נוהל המלון על ידי מימון ז"ל". [דמותו של מימון ז"ל תוזכר להלן גם בחלק הדיון].
212. בשנת 1981 נפטר עובדיה ז"ל בדמי ימיו, מבלי שהותיר אחריו צוואה. אותה עת היה עובדיה ז"ל כבן 57 בלבד. עם פטירתו של עובדיה ז"ל, עברו החברות לניהולם המשותף של ששון ומיכה (סעיף 103).
213. במסגרת התיאור ההסטורי האמור, כותבים ב"כ התובע כי התובע, איציק, היה בעת פטירת אביו בן 20, כאשר אין מחלוקת כי איציק ראה במיכה דמות אב, חלף אביו עובדיה ז"ל, אותו שכל איציק בגיל צעיר (סעיף 104).
214. ב"כ התובע מתארים (בסעיף 105 לסיכומיהם)את חלוקת המניות לאחר פטירת עובדיה ז"ל, כדלקמן: ששון – כ-30% מהמניות; יונה ז"ל – 2% מהמניות; ויתר בעלי המניות – האם טובה, מימון ז"ל ושמוליק, מיכה ואיציק – כ-13% מהמניות כל אחד.
215. על פי הסכמי פשרה משנת 1987, שהובאו כראיות, מסבירים ב"כ התובע את אשר אירע: יונה ז"ל וששון מכרו את מניותיהם ליתר בעלי המניות באותה עת – האם טובה, מימון ז"ל, מיכה, שמוליק ואיציק – וזאת, בתמורה לוויתורם של בעלי המניות הנותרים על חלק משמעותי מנכסי הנדל"ן שהיו כלולים אותה עת בעיזבונו של עובדיה ז"ל (סעיף 106).