סכום זה מסתכם ב-5,254,312 ₪, נכון ליום 1.3.2018.
187. כן מתבקש בית המשפט הנכבד להורות למיכה, להשיב לחברות את כל ההפרש בין העלות של שכרו האמיתי והמוצהר של מיכה לבין השכר אותו הוא מושך לעצמו, החל מחודש 03/2018 ועד למועד מתן פסק הדין (סך של 93,088 ₪ לחודש * מספר החודשים בפועל)".
261. במסגרת תת פרק ד.5 של סיכומיהם, שכותרתו היא "שכרו של מיכה עובר לפרוץ הסכסוך", מתארים ב"כ התובע את הסכומים שקיבל מיכה, ואת הצהרותיו כי שכרו 42,000 ₪ ברוטו (סעיף 188), וכי שכר זה מצא ביטוי בתלושי השכר של מיכה, וכי על שכר זה גם שולמו לנתבע ההפרשות הסוציאליות – קופת גמל וקרן השתלמות,
--- סוף עמוד 54 ---
וכמובן – על שכר זה דיווחה החברה למס הכנסה ולביטוח לאומי (להלן: "השכר האמיתי והמוצהר") (סעיף 189).
262. בסעיף 190 נכתב:
"למעשה, מתוך קרוב ל-100 תלושי שכר שהוצאו בתקופה שבין 01/2006 ועד לפרוץ הסכסוך, אין למיכה ולו תלוש שכר אחד ויחיד, בו מצוין שכר של 60,000 ₪ נטו בחודש".
263. בסעיפים 194-195 לסיכומים, מדגישים ב"כ התובע, כי, כעולה מתלושי השכר של מיכה, שכרו של מיכה בשנים 2006-2013 היה קבוע, וככל שהשתנה, הוא נע באחוזים בודדים לכאן או לכאן; כל זאת, למעט מספר חודשים בלבד, בשנת 2008 ובתחילת שנת 2009, בהם מיכה שילם לעצמו משכורות בסכומים מעט גבוהים יותר, שנעו בין 60,000 ₪ ברוטו ל-80,000 ₪ ברוטו, בין היתר בעקבות פדיון ימי חופשה (אליהם מתייחסים ב"כ התובע בנפרד).
264. ברם, כך מוסיפים וטוענים ב"כ התובע, כאמור בכותרת של תת הפרק הבא (ד.6), "לאחר פרוץ הסכסוך, עורך מיכה 'הנדסה לאחור' של גניבותיו".
265. ב"כ התובע מתארים את פנייתו הראשונה של בא-כוחו דאז של איציק, עו"ד איתן צחי, למיכה, בבקשה כי יפרוש את הנתונים ביחס לשכרו, כאשר עו"ד צחי ציין, כי "בזמן האחרון נתגלו נתונים מדאיגים הקשורים לתפקודך כדירקטור החברה ויש בהם לבסס חשש שגם משכורתך הינה בסכום דמיוני... למשל: כספים, כמיליון ₪, הועברו מחברת מלונות שלום ירושלים לחברה אשר אתה בעל מניות יחיד בה, כדמי ניהול" (סעיפים 196-197 לסיכומי התובע).
266. בתשובה למכתבו של עו"ד צחי, ענה לו מיכה, ובמכתב נדחו טענותיו של איציק בדחייה כללית, ומיכה הודיע, כי "החברה שוקדת על איסוף הנתונים" המתייחסים לשכר ששולם למיכה משנת 2006 ועד לשנת 2013 (סעיף 199).
267. ב"כ התובע מציינים, כי בתשובה זו – לא אוזכר, ולו ברמז, חוב כלשהו של מלונות שלום למיכה, בגין שכר עבודה. גם במכתב נוסף של מיכה מחודש לאחר מכן – מיום 17.10.2013 – לא ציין מיכה כי החברות חייבות לו כספים (סעיף 200).