מהאמור לעיל עולה, אפוא, כי כבישת גרסתו של מיכה ביחס ל"הסכמות השכר" משנת 1994, והיעדר כל אזכור לגרסה בהליכים קודמים – מטילים צל כבד מאוד על מהימנותה, ולמעשה אינם מאפשרים ליתן בה אמון כלשהו (סעיפים 353-354).
344. בתת פרק ד.10.ב משיבים ב"כ התובע לטענתו של מיכה, לפיה היעדר ההתייחסות לפגישה משנת 1994 במסגרת ההליכים הקודמים עם מימון ושמוליק אינה בעלת
--- סוף עמוד 73 ---
משקל בהליך הנוכחי, וזאת מאחר שהשכר לו זכאי מיכה מבוסס על ההסכמה הנטענת עם איציק משנת 2006, כדלקמן:
א. הטענה מבוססת על הנחת המוצא, לפיה בין מיכה לבין איציק התקבלה בשנת 2006 הסכמה ביחס ל"שכרו המוסכם" של מיכה. עם זאת, הסכמה כזו מעולם לא גובשה, ומשכך גם ממש גם ב"הסבר" לכבישת הגרסה (סעיף 355).
ב. מדובר בשינוי נוסף של הגרסה, מאחר שלטענת מיכה עצמו, ההסכמה (הנטענת) משנת 2006 עם איציק, נשענה על ההסכמה הקודמת שהתקבלה בשנת 1994 (סעיף 356).
ג. מכל מקום, די אם נצטט את הדברים עליהם הצהיר מיכה עצמו, במסגרת ההליך דנן, כדי להפריך את הטענה האמורה, שבתצהירו כתב מיכה כי "לאחר סיום ההליכים המשפטיים איציק היה שבע רצון... סיכמנו, שלכשמצבן של החברות יאפשר זאת, אתחיל למשוך שכר של 60,000 ₪ (נטו) כפי שסוכם בעבר" (סעיף 357).
ד. כן הצהיר מיכה, כי "לאור העבודה הרבה שמושקעת על ידי... סוכם כי ישולם לי שכר חודשי בגובה של 60 אלף ₪ (נטו). הסכמה זו נהגה בימים שכל האחים והאם היו בעלי מניות, והמשיכה גם לאחר שאני והמבקש נותרו בעלי המניות היחידים בחברות" (סעיף 358).
ה. גם במסגרת חקירתו הנגדית חזר מיכה על כך שהסיכום עם איציק, לשיטתו, בשנת 2006, נגזר מהסיכום שהתקבל בשנת 1994 – "אז אמרתי לו [לאיציק, בשנת 2006] – בוא אני רוצה להתחיל לקבל את השכר שלי של שישים אלף ואז הסכמנו ומזה נגזר מ-94' כי אז סוכם חמישה עשר אלף דולר לכן גם גזרנו שישים-שישים לא בהמצאה של משהו..." (סעיף 359).
345. מכאן טענת ב"כ התובע, כי לא ניתן לנתק באופן מלאכותי בין הטענות השקריות להסכמה משנת 1994 ובין הטענות השקריות להסכמה משנת 2006, כפי שמיכה מנסה לעשות כיום, בדיעבד, בניסיון לתרץ את הצהרותיו הברורות ביחס לשכרו, אשר ניתנו בהליכים משפטיים שנוהלו עד לשנת 2006 (סעיף 366).
346. למען השלמת התמונה הוסיפו ב"כ התובע, כי אין מחלוקת שההתחייבות בדבר "השכר המוסכם" למיכה, משנת 1994 ואילך, לא נזכרה גם בהתחשבנות של מימון ז"ל ושמוליק מול החברות, במסגרת הסכמי הפשרה שנחתמו מולם ו/או בכל מסמך אחר מאותה תקופה (ובכלל). משנשאל על כך מיכה הוא תירץ זאת בכך, שלא היה בכוונתו לתבוע את ההפרשים (סעיף 361). ומוסיפים ב"כ התובע, כי זהו אותו מיכה