ח. חרף כל התפתלויותיו של מיכה, בסופו של יום, כל התירוצים שניתנו על ידו לשאלה מדוע הסיכום הנטען ביחס לשכרו, שהתקבל בפגישה משנת 1994 (=לו אמנם היה ממש בגרסת "הסיכום" משנת 1994) לא אוזכר בשלושה (!) הליכים משפטיים קודמים, פשוט אינם מחזיקים מים.
--- סוף עמוד 72 ---
339. לדברי ב"כ התובע בתת פרק ד.10.א, "אין יסוד לטענת מיכה בתצהירו, לפיה בקשת הפירוק והמרצת הפתיחה לא נגעו במישרין לשכרו של מיכה, אלא הועלו בהן טענות כלליות בדבר אי חלוקת רווחים" (כותרת תת הפרק), שכן עיון בתביעת הפירוק ובתביעה למניעת קיפוח שהגישו מימון ז"ל ושמוליק (פש"ר 527/02 ו-ה"פ 1149/02, לעיל), מעלה, כי בשתיהן הועלו טענות של ממש בנוגע לשכרו, למשיכותיו ולהכנסותיו של מיכה מהחברות. כך, בסעיפים 25-26 לתביעה למניעת קיפוח שהגיש שמוליק, נטען, כי בהתאם להסכם משנת 1986, מיכה ושמוליק יחדיו זכאים לשכר בגובה
5,000 $ וכן למשיכות בסך 2,915$, כל אחד, על חשבון הרווחים [ובסה"כ: כ-5,400 $ לכל אחד מהאחים]. עוד נטען, כי הוראות ההסכם משנת 1986 לא בוטלו אלא הן היו שרירות וקיימות גם בשנת 2002 (סעיפים 345-346, כאשר לאחר האחרון מופיע בסיכומים צילום של הבקשה).
340. על כן, מוסיפים וטוענים ב"כ התובע, בסעיף 347 לסיכומיהם, כי בנסיבות אלו, אילו אכן היה ממש בגרסתו של מיכה, לפיה בפגישה שנערכה בשנת 1994 הוסכם על שכרו, בסך 15,000 $ (או 60,000 ₪ נטו), חזקה עליו שהיה מציין אותה בתשובתו לאותם הליכים. בפועל, כאמור, מיכה לא העלה את הטענה, אלא נתלה בפתקיות, אשר שנחתמו בשנים 1990-1991 (שלוש וארבע שנים לפני הפגישה בשנת 1994).
341. בהליכים הנ"ל מיכה עונה באופן פוזיטיבי כי שכרו עומד על 42,000 ₪ ברוטו; ולדעת ב"כ התובע, אין הצדקה למתן הצהרה כוזבת לבית המשפט, גם כאשר עסקינן בנושא "שולי" בהליך. קל וחומר, שלא כאשר מדובר בנושא שולי אלא בנדבך מרכזי בתביעות שנוהלו נגד מיכה (סעיפים 350-351).
342. למען השלמת התמונה נזכיר, כי מיכה עצמו הודה – במסגרת תצהירו בהליך האישור כי נושא השכר והמשיכות נכלל במסגרת התביעות שהגישו האחים (סעיף 352).
343. מסקנת ב"כ התובע היא זו: אין ממש ב"הסברו" של מיכה להיעדר כל התייחסות ל"הסכמות השכר" משנת 1994, ולגובה "השכר המוסכם", במסגרת ההליכים עם האחים. הטענות לעניין שכרו ומשיכותיו הועלו בהליכים אלה גם הועלו, והן נטלו חלק לא מבוטל בהליכים אלה.