367. על רקע זה, כותבים ב"כ התובע, כי לא יעלה על הדעת, כי מיכה – רושם הפתקים הכפייתי – נמנע מלהחתים את אחיו המסוכסכים על "ההסכמה" ביחס לשכר, משנת 1994; או את איציק, ביחס ל"הסכמה" משנת 2006 (או 2007, תלוי ביום מסירת הגרסה) (סעיף 409).
368. לדברי ב"כ התובע, התנהלות זו עומדת בניגוד קוטבי לאופן ההתנהלות הרגיל של מיכה, והיא אף חסרת כל היגיון ואינה עולה על הדעת, בשים לב לנסיבות שקדמו לשנת 2006, מועד ה"הסכמות" לפי אחת מגרסאותיו של מיכה (סעיף 410). ובמיוחד כאשר בין השנים 2002-2005 נוהלו קרבות משפטיים מרים ועקובים מדם בין מיכה, איציק והחברות, מצד אחד, לבין מימון ז"ל ולאחר מכן שמוליק, מן העבר השני.
--- סוף עמוד 80 ---
חלקם של הקרבות נסובו על נכסי המשפחה בארה"ב, על רקע התכחשותו של מימון ז"ל לזכויותיהם של בני המשפחה שם (סעיף 411).
369. עלות ההתדיינות של ההליכים בארה"ב ובישראל עמדה על מיליוני שקלים. קרבות משפטיים אלה נערכו, בין היתר, מאחר שלא נערכו הסכמים מפורטים עם האחים, המסדירים את זכויותיהם ואת חובותיהם של כל אחד מהשותפים, לרבות ביחס לחברות ולנכסים בחו"ל.
370. מיכה הודה, בנוסף, כי ב"כ החברות דאז, עו"ד א' רוזובסקי, הבהיר לו את חשיבותם של מסמכים בכתב, ואף ציין – כי לאור הנחייה זו – ניתנה התייחסות בהליכים אלה רק לפתקאות (נספח 67 לעיל), ולא ניתנה התייחסות ל"הסכם השכר" משנת 1994. והנה, לא יבשה הדיו על הסכמי הפשרה עם מימון ז"ל (2004) ועם שמוליק (2005); הפצעים בבשרם של מיכה והחברות עקב סכסוכים אלה – עודם מדממים; מיכה למד על בשרו (הן כאדם פרטי, והן כנושא משרה בחברות), בארבעה הליכים שונים (ארה"ב, תביעת הפירוק, התביעה למניעת הקיפוח, וההליכים בבית הדין לעבודה), מדוע חייבים לעגן הסכמות בכתב, בין שותפים, בין אחים ובכלל;
והנה, אותו מיכה בדיוק – אשר מגיע לסיכום (כנטען), לפיו "שכרו המוסכם" יעמוד על סך 60,000 ₪ נטו, לחודש (פי 300% משכרו האמיתי והמוצהר באותה עת) – לא מעגן את הסיכום האמור אפילו בהסכם קצרצר שמשורבט על מפית משומשת שניטלה מלובי המלון. פתקית מקומטת משולחנה של המזכירה היושבת בחדר הסמוך. פתק קטן. משהו (סעיפים 411-415). לכן מסקנת ב"כ התובע היא זו (סעיפים 416-417; ההדגשות במקור):
"416. אנו סבורים, כי בהליך נשמעו מפיו של מיכה טענות רבות, אבוסרדיות וחסרות היגיון. אולם טענה זו תופסת מקום מרכזי של כבוד, בפנתיאון מפוקפק זה.