ב. גם בשנת 2006, בה נתלה מיכה כמקור נוסף להסכמה (הכוזבת) בדבר ה"שכר המוסכם", עמד שער הדולר על 4.5 ₪ / דולר. משכך, אפוא, גם באותה נקודת זמן, השכר המוסכם לא היה אמור להגיע לסכום שנקבע במכתבו של רו"ח יהודיוף (60,000 ₪ נטו). תשובתו האבסורדית של מיכה לסתירה זו, הייתה, כי בשנת 2006 איציק והוא "חשבו" ששער הדולר עמד על 4 ₪ שקל, ובהתאם לכך נקבע גובה השכר השקלי.
--- סוף עמוד 88 ---
ג. מעבר לכך שרק בחקירתו הנגדית ביום 27.7.2015 נטען לראשונה על ידי מיכה, כי הסיכום הנוגע לשכרו התקבל, לראשונה, בשנת 1994, הרי שהטענה לפיה בפגישה משנת 1994 סוכם על שכר של 15,000 $ נטו או 60,000₪ נטו, כשכר חודשי למיכה, לא נזכרה באף הליך קודם בין האחים, בו הועלו טענות בנוגע לשכרו המופרז של מיכה, וזאת אף שמיכה כן אזכר בהליכים אלה את הפגישה משנת 1994 (ואף ציין הסכמות אחרות שהתקבלו – או לא – במסגרת הפגישה). כך, במסגרת התצהיר שצירף מיכה לבקשת הפירוק שהוגשה על ידי מימון, הוזכרה הפגישה בשנת 1994 כפגישה בה "נדונו כל העסקים המשותפים". הא ותו לא.
מעבר לכך שבתצהיר מיכה 2002, אין כלל התייחסות ל"סיכום השכר" משנת 1994, הרי שמיכה מסר במסגרת אותו תצהיר גרסה פוזיטיבית ביחס לשכרו, לפיה הוא הסתפק בכל השנים (לרבות בשנים 1994 ואילך) במשכורות, הגם שהאחים אישרו לו למשוך סכומים גדולים יותר – סכום של 6,000 $ במכתבו של מימון משנת 1990, וכן סכום חד פעמי של 50,000 $ בשנת 1991. נזכיר, כי לשיטתו של מיכה, הסיכום משנת 1994 ביטל את ההתחייבויות בפתקאות דלעיל.
ומקשים ב"כ התובע: היעלה על הדעת, אפוא, כי מיכה אזכר בתצהירו משנת 2002 את הפתקאות המבוטלות, אך לא את הפגישה משנת 1994?!
עוד יודגש, כי בקשת הפירוק הייתה רצופה טענות כנגד שכרו המופרז של מיכה, כך שהתייחסותו של מיכה לטענות אלו בהחלט לא נעשתה כלאחר יד.
ד. בהיות הגרסה כוזבת, זכרו של "סיכום השכר משנת 1994" נפקד, כמובן, גם מתצהירים נוספים שניתנו על ידי מיכה בהליכים נוספים שנוהלו נגד מיכה והחברות על ידי מימון ז"ל ושמוליק.
395. גרסתו הששית של מיכה, שניתנה בחודש 04/2017, במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעמו בהליך, נדונה על ידי ב"כ התובעים בתת פרק ד.12.ה של סיכומיהם.
396. וכך מתואר, בתמצית, בתצהיר החדש של מיכה (סעיפים 463-462), במסגרת תצהיר העדות הראשית של מיכה בהליך דנן ("תצהיר מיכה"), מחודש 04/2017, הורחבה והשתכללה הגרסה מתצהיריו הקודמים, תוך ניסיון (נואש משהו) לגשר על הפערים והסתירות בין הגרסאות הקודמות. ואלה עיקרי הגרסה המתגלגלת, הששית במספר: בפגישה שנערכה בשנת 1994 סוכם כי שכרו של מימון יעמוד על 30,000 $ נטו, ואילו שכרו של מיכה – על 15,000 $ נטו; בשנים 1994-2000 "מצבן התזרימי של החברות לא אפשר להן לשלם לי את שכרי בהתאם להסכמה זו, שכן במהלך השנים 1994-