--- סוף עמוד 114 ---
טוב מספר פעמים; איציק אף היה מעורב בהתנגדויות של החברות והדיירים לבניית מוסד "שלווה" ברח' שחראי; איציק טיפל בנושא הסדרת החניות של אולמי נוף, אשר בעניינם התקבלו טענות משכנים. לאחר מספר פגישות, השניים הגיעו לפתרון במסגרת אושרו החניות עבור אולמי נוף, דבר שאפשר את חידוש רישיון העסק של האולמות; איציק טיפל ותיאם את הסדרת השיפוץ ברח' שחראי, אל מול מחלקת דרכים בעיריית ירושלים; דברים אלה אושרו על ידי מר בר טוב בעדותו (סעיפים 646-647).
507. יתרה מכך – גב' פנינה זולצבכר, מנכ"לית הדיור המוגן, אשר העידה מטעם הנתבעים, אישרה כי איציק היה מעורב בהליכי התכנון וההתנגדויות למוסד "שלווה" (סעיף 648; קטעים מתוך הפרוטוקול של עדותה מובאים בעמ' 138-139 לסיכומי ב"כ התובע).
508. עד נוסף, מר עקיבא יוסף, שכיהן כסגן ממונה על רישוי עסקים בעיריית ירושלים וכממונה על רישוי העסקים, בין השנים 2006-2014, העיד כי במסגרת תפקידו נפגש עם איציק, בין היתר, מספר רב של פעמים, לצורך טיפול ברישיונות העסק: הסדרת נגישות, חניות האולמות, הסדרת חדר המדרגות של המלון, ועוד (סעיף 649).
509. וכך מסוכם תת פרק זה בסיכומי ב"כ התובע (סעיפים 650-651; הקווים במקור):
"650. במילים אחרות – מגדל הקלפים של "סיפור ההסכמות" בדבר "השכר המוסכם" בשנת 2006, נשען על סיום עבודתו של איציק עבור החברות, והסכמות שהושגו על רקע זה.
651. יתרה מכך, על מנת לכסות את גניבותיו של מיכה – במסגרת "ההנדסה לאחור", נדרש מיכה לייחס ל"שכרו המוסכם" סכום נוסף של 10,000 ₪ נטו לחודש, בין השנים 2006-2013, וזאת אל מול שכרו של איציק בשנים אלו (סך 1,007,177 ₪ נטו).
שעה שמראיות רבות ומוצקות עולה, כי איציק לא סיים לעבוד עבור החברות, לא בשנת 2006, לא בשנת 2007 ולא בכלל (עד שסולק מהחברות על ידי מיכה, בשנת 2013) – די בנקודה זו, כשלעצמה, כדי לדחות את הגרסה על פניה".
510. בתת פרק ד.14.ב.2 מובאת התייחסות משלימה של ב"כ התובע לטענות של מיכה בעניין מיזם "פאשן" של איציק.
511. לטענת ב"כ התובע, מהראיות שהוכחו בהליך עולה, באופן חד משמעי, כי איציק עבד בחברות ולא סיים את עבודתו עבורן גם בשנת 2006, וגם לאחר מכן. יתרה מכך,
--- סוף עמוד 115 ---
מדבריהם של העדים השונים שנסקרו לעיל עלה, כי איציק עבד עבור החברות בכל השנים מ-2006 ואילך, ועד לפרוץ הסכסוך (סעיף 652).
512. בנסיבות אלו, סוגיית מיזם "פאשן" – אותו קידם איציק בשנת 2007 – הינה בעלת משמעות שולית ביותר, שעה שהדבר לא השפיע על עבודתו בפועל עבור החברות. עם זאת נזכיר, כי מדובר במיזם שארך מספר חודשים, בו איציק ניסה לקדם קבלת זיכיון למוצרי אופנה שונים ולמשקפיים. הפרויקט, שארך חודשים ספורים בלבד, לא צלח. כך, לא נערכה פעילות מסחרית במסגרת ההסכם, ואף לא הוקמה חברה מתאימה לצורך העניין. תחילתו של המיזם בחודש 12/2006, אז נחתם מכתב כוונות לא מחייב ביחס למיזם, בו ניתנה לאיציק האפשרות לפרוש מהמיזם בכל עת ומבלי צורך לנמק את פרישתו. עוד הוסכם, כי עם סיום הבדיקה וקבלת ההחלטה בדבר הלבוש המשפטי והחשבונאי שתשא השותפות, ייחתמו הצדדים על המסמכים המתאימים לצורך הוצאות המיזם אל הפועל. בהמשך, נחתמו בחודשים 02/2007 ו-05/2007 הסכמים שונים ביחס למיזם וכן להרחבה נוספת שלו, מול שותפים נוספים לאותו המיזם. אולם, גם הסכמים אלה בוטלו בחלוף חודשים ספורים (סעיפים 652-656).