13. הענף השני של דוקטרינת הדילול מכונה בארצות הברית ובאירופה Tarnishment, דהיינו הטלת כתם במוניטין של סימן המסחר, למשל ביזויו, זיהויו עם איכות נמוכה או שימוש בו בהקשר פוגעני. לא תהליך נבילה של העלה אלא תקיפה ישירה של שמו המסחרי הטוב של העץ. כך מוגדר ענף ההכתמה של עילת הדילול בחקיקת סימני המסחר הפדרלית בארצות הברית:
“‘dilution by tarnishment’ is association arising from the similarity between a mark or trade name and a famous mark that harms the reputation of the famous mark” (15 U.S.C. § 1125(c)(2)(c)).
הגדרה דומה מופיעה בתקנות האיחוד האירופי: "use of that sign […] is detrimental to… the repute of the trade mark" (Regulation on the European Union trade mark, Art. 9(2)(c)). הדגש הוא בפגיעה במוניטין של סימן המסחר שבו נעשה שימוש.
בשונה מענף הטשטוש של דוקטרינת הדילול, ענף ההכתמה לא אומץ במפורש בפסיקה הישראלית. עם זאת, הלכת מקדונלד קבעה הסדר היוצר מעין "דילול באמצעות הכתמה" מתוצרת הארץ. כזכור, באותה פרשה קבע בית המשפט, בדעת הרוב, כי שימוש בסימן מסחר במסגרת פרסומת הוא בגדר הפרה של סימן המסחר, מכיוון שהשימוש נועד "לעלוב בבעליו" ללא ביסוס עובדתי מתאים, והגם שדובר על סיטואציה שאינה מעוררת חשש להטעיה באופן טיפוסי. למעשה, הלכת מקדונלד קובעת הסדר מרחיק לכת הרבה יותר מענף ההכתמה של דוקטרינת הדילול כפי שהיא קבועה בארצות הברית ובאירופה. דוקטרינת הדילול בארץ ובעולם שמורה לסימן מוכר היטב או מפורסם, ואילו הלכת מקדונלד נקבעה ביחס לכל סימן מסחר רשום, ואפילו כזה שאינו מוכר היטב. ההלכה התבססה על לשון חלופה (2) של הגדרת "הפרה" בסעיף 1 לפקודה, העוסק בשימוש בסימן רשום – כל סימן רשום – במסגרת פרסום. זאת, בשונה מהפרה על דרך הדילול, המופיעה בחלופה (4) להגדרת "הפרה" המיוחדת לסימן מסחר מוכר היטב ורשום. בנוסף לכך, ספק רב אם הנסיבות שנדונו בעניין מקדונלד היו עולות לכדי "הכתמה" בשיטות משפט אחרות, שבהן שמור ענף זה בעיקר לשימוש בסימן מפורסם בהקשרים של מין, סמים וכדומה, או לזיהויו עם מוצרים מאיכות נמוכה (זכרוב, עמודים 496-468). מכיוון שבית משפט זה טרם נדרש לתחולת ענף ההכתמה של דוקטרינת הדילול במשפטנו, הסוגיה עשויה להתעורר אם ייקבע שהשימוש בסימן מסחר מוכר היטב אינו עולה לכדי הפרה לפי הלכת מקדונלד. במקרה כזה, עדיין יש לשאול האם לנוכח פרסומו הרב של הסימן – השימוש בו הוא בגדר דילול על דרך ההכתמה.