204. על רקע האמור לעיל, בשנת 2007, ולאחר שאיסקין ומוצפי עדכנו את הנאשם, זומן איסקין לפגישה במשרדו של בן-אליעזר באחד מימי שישי אליה הגיע עם שותפיו - אורי מוצפי והנאשם (עדות איסקין, פרו' עמ' 74 ש' 1).
ניתן לקבוע כי הפניה האמורה נעשתה לאחר חודש יולי 2007, שכן בחודש יולי פנה איסקין למשרד הביטחון לקבלת עזרה בנושא האשרות, וסביר שעשה כן לפני הסיוע שקיבלה החברה מבן-אליעזר (ת/246).
אין חולק כי הנאשם הוא זה שפנה לבן-אליעזר על-מנת שתזומן הפגישה, וזאת על רקע האמור לעיל ומתוך ידיעה כי לבן-אליעזר קשרים מצוינים עם גורמים שונים במצרים.
אין אף חולק כי בעקבות הפגישה פנה בן-אליעזר לקונסול מצרים, והלה דאג להענקת אשרות לחברת בי אנד אי (עדות איסקין, פרו' עמ' 83 ש' 5).
205. המחלוקת בהקשר לאמור לעיל, מתמקדת בשאלת מספר האשרות שהוענקו לחברת בי אנד אי, ולוחות הזמנים הרלוונטיים בהן הוענקו.
--- סוף עמוד 125 ---
לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, נראה כי התביעה הצליחה להוכיח, ברמת הוודאות הנדרשת, כי בן-אליעזר סייע פעמיים בהוצאת האשרות, כאשר הפעם הראשונה התרחשה בשנת 2007 לאחר חודש יולי (בהתאם לעדות איסקין), והפעם השנייה בשנת 2008 (בהתאם לעדותו של בנימין אבן צור שהחל לעבוד בחברת בי אנד אי בשנת 2008 - ת/247; ת/247א).
משאמרתי דברים אלה, אמרתי כי התביעה לא הצליחה להוכיח את שצוין בכתב אישום, דהיינו - כי בן-אליעזר סייע בהענקת האשרות עד שנת 2011, ודומה כי מסקנה זו מתיישבת אף עם דברי התובעת במהלך חקירתו הנגדית של הנאשם, דברים המהווים – הלכה למעשה – נסיגה מהנטען בכתב האישום.
וכך ציינה התובעת:
"... אנחנו אומרים מה שיש כרגע מול בית משפט וזה הדברים האלה שמתישהו בסוף 2007 פואד פנה כשנפגשתם עם יעוז (איסקין - ב.ש) ושמתישהו ב- 2008 או 2009 הייתה עוד התערבות של פואד. זה מה שאנחנו יודעים מיעוז איסקין ובנימין זאב אבן צור ומדן דניאלי וזה מה שעולה שהפניות היו עד 2009 אולי היה פעמיים אולי שלוש פעמים" (פרו' עמ' 1461 ש' 3).
אומר את הברור מאליו - לא ניתן להסיק מקריאת דרכונים הכוללים אינדיקציות בדבר אשרות וסירובים (כגון דרכונו של דן דניאלי) על זהות הגורם שסייע -אם סייע - לקבלת האשרות, בוודאי כאשר על-פי כלל העדויות נעשו פניות לגורמים רבים, ולעיתים האשרות התקבלו אף בלא צורך בפניות לקבלת עזרה.
חשוב מכך, לא הוצגו ראיות פוזיטיביות מהן ניתן להסיק כי מעבר לאותה פגישה שאורגנה על-ידי הנאשם, היה הנאשם מעורב גם בפעם השנייה בה סייע בן-אליעזר בהשגת אשרה, וממילא על-פי עדותו של בנימין אבן צור, הוא הבין שהיה זה דווקא איסקין שפנה ישירות לבן-אליעזר באותה פעם שנייה.